אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תפח

סימן תפז

א

בענין מחלוקת הראשונים אם הלכה כר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי דגזול פסול ביום טוב שני משום מצוה הבאה בעבירה. או הלכה כשמואל דכשר ביום טוב שני. נראה לפי עניות דעתי הוכחה דסתמא דש"ס במרובה (דף ע"ו.) כשמואל אזלא דלית לי' מצוה הבאה בעבירה ואפילו במצוה של תורה:

ב

דהנה בגיטין (דף נ"ה.) משנה. על חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שמכפרת מפני תיקון המזבח. ובגמרא פליגי עולא ור' יהודה. עולא אמר דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה אינה מכפרת מאי טעמא יאוש כדי לא קנה ומאי טעמא אמרו לא נודעה מכפרת שלא יהי' כהנים עצבין [שאכלו חולין שנשחטו בעזרה] ר' יהודה אומר ד"ת בין נודעה בין לא נודעה מכפרת מאי טעמא יאוש כדי קנה ומאי טעמא אמרו נודעה אינה מכפרת שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות עד כאן. ונחלקו המפרשים בדר' יהודה. התוספות שם פירשו דבעלמא גם ר' יהודה סבירא לי' יאוש כדי לא קנה והכא משום דאיכא יאוש ושינוי השם ומצוה הבאה בעבירה לית לי' לר' יהודה. והרמב"ן בחי' פירש משום דאית לי' לר"י יאוש לחוד קנה על כן לא הוה מצוה הבאה בעבירה:

ג

ולפי עניות דעתי ראי' לדעת התוספות דהנה שם בסוגיא מתיב רבא גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם ד' וה' ותני עלה בחוץ כהאי גוונא ענוש כרת. ואי אמרת יאוש כדי לא קנה כרת מאי עבידתי'. פירוש דכיון דיאוש לא קנה אלא דקניא גבוה ביאוש ושינוי השם. ועל כן אינה מכפרת דהוי מצוה הבאה בעבירה. ועל כן אינו משלם ארבעה וחמשה. מכל מקום כרת למה יתחייב הא אינו ראוי לפתח אהל מועד. ומשני אוקמוה רבנן ברשותי' כי היכי דליחייב עלה. ופירשו התוספות דכיון דאוקמוה רבנן ברשותי' שתהי' מכפרת, הפקר בית דין הפקר ומכפרת מן התורה. וחייב כרת משום שחוטי חוץ:

ד

ובבבא קמא (דף ע"ו.) מקשה על משנה זו דגנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר בשלמא אטביחה לא מיחייב דכי קא טבח דהקדש קא טבח אלא אהקדש ליחייב דמה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים וכתבו התוספות שם דסוגיא למאן דאמר יאוש לחוד אינו קונה. דלמאן דאמר יאוש לחוד קנה. הא קשה מאי אריא הקדיש אפילו לא הקדיש נמי. ועל כורחך לאוקמי' שהקדישו בעלים ביד גנב ואם כן לא מקשה מידי עיין שם. וכיון דסבירא לי' לש"ס יאוש לא קנה על כרחין לית לי' לש"ס הא דעולא בגיטין. דהא תני עלה בחוץ כהאי גוונא ענוש כרת, ועל כורחין לעולא צריכין לומר דאוקמי' רבנן ברשותי' קודם הקדש ולא יהי' מצוה הבאה בעבירה. ואם כן איך יתחייב ארבעה וחמשה על הקדש שהקדיש דהא אמרת דכיון דאוקמוה רבנן ברשותי' לא הוי ההקדש עבירה. ואיך יתחייב ארבעה וחמשה על מה שאינו עבירה כלל. אלא ודאי אליבא דר' יהודה מקשה. ואי כהרמב"ן דר' יהודה בעלמא יאוש קונה סבירא לי'. אם כן צריך לאוקמי' שהקדישו בעלים ביד גנב. ולא הוה מקשה הש"ס מידי. אלא ודאי לר' יהודה יאוש אינו קונה וקניי' גבי' ביאוש ושינוי השם ומצוה הבאה בעבירה לית לי' דר' יהודה כשמואל רבי' בשמעתין סבירא לי' דאמר מתוך שיוצא בשאול יוצא בגזול. וכיון דסתמא דש"ס כשמואל ור' יהודה. משמע דהילכתא כוותייהו:

כנלפענ"ד הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה