אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תעא

סימן תע

א

כתב הב"ח ס מן תרכ"ט בשם ריא"ז בהא דסככה בחצים זכרים כשירה. היינו קודם ששם העץ בהברזל. אבל אחר שחיברם אף הזכרים פסולין מפני שקיבלו טומאה על ידי הברזל עד כאן. משמעות הדברים דאף שאחר כך נתרוקן מהברזל. מכל מקום כיון שקיבלו טומאה תחילה נפסלו. וכן כתב המגן אברהם בשם הב"ח והש"ג הוא ריא"ז] להדיא:

ב

ותמיהני שלא נזכר זה בריא"ז. וזה לשון ריא"ז ואם יש בהם ברזל אף הזכרים פסולים מפני שהם מקבלים טומאה על ידי הברזל עד כאן לשונו מבואר שפסולם בשעה שיש בהם ברזל מפני שמקבלין ולא אמר מפני שקיבלו אלא מפני שמקבלים. והטעם ברור דלא דמי לבלאי כלים שקבלת טומאה הי' בעצמותם. אבל חצים אלו לא נפסלו רק משום יד וכמו שכתב רש"י שבת (דף מ"ח:) במקל שעשאו יד לקורדום זה לשונו דאף על גב דפשוטי כלי עץ באפי נפשי' לא מקבלי טומאה הכא בית יד הוא ואתרבי ידות לכל תורת כלי או האוכל עד כאן לשונו. וכיון שאין החצים מקבלין טומאה רק משום יד. והרי מפורש בגמרא (דף י"ד) בשבלים דלאחר שבססן הוכשרו הידות לסיכוך. והכא נמי בידות הכלים. וזכורני ששמעתי כן ממחו' הגאון אבד"ק קוטנא זצ"ל זה כשלשים שנה. ג) וליישב דבריהם נראה דהנה ידוע דברי הטורי זהב בכמה מקומות אורח חיים סוף סי' תקפ"ח יורה דעה סימן קי"ז חושן משפט סי' ב'] דמה שמפורש בתורה להיתר אין כח ביד חכמים לאוסרו והכא דכתיב באספך מגרנך ומיקבך שדורשין בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר. והרי הקשין לאחר שנחבט מהם התבואה ומתחילה הי' שומר שדינו כאוכל עצמו שמצטרף לטומאה ויותר מפסולת יקב שהוא ענבים לאחר דריכה שאינו מקבל טומאה כמו שכתב הרמב"ם פרק א' מהלכות טומאת אוכלין. ומתחילה קודם דריכה הי' אוכל גמור וכיון דאכשר רחמנא להדיא על כן לא גזרו חכמים בבלאי אוכלין רק בבלאי כלים. זה הטעם בידות שנתבטלו מתורת יד שהוכשרו לסיכוך. ולא משום שלא הי' טמאים בעצמותם שהרי פסולת יקב שתחילה אוכל גמור הי' וכשר. ועל כן בבלאי כלים שגזרו. אף בבלאי ידות כלים גזרו דאין חילוק כלל בין תורת יד אוכל או יד כלי לתורת אוכל ותורת כלי עצמם. כנ"ל בדעת הב"ח והמגן אברהם:

ד

אך קצת קשה לפי מה שכתב הפני יהושע דעיקר הלימוד מולא יקב עצמו דאוכל פסול משום שמקבל טומאה. והרי עיקר הפוסל באוכל. וכלי למדנו מאוכל ואיך יגזרו בכלים שפסולם נלמד מאוכלים. מה שלא גזרו באוכלים. ויהי' טפל חמור מעיקר. ועל כרחין החילוק בין יד אוכל לאוכל עצמו. והוא הדין שחלוק יד כלי מכלי עצמו. ושלא כדברי הב"ח והמגן אברהם. גם לשון ריא"ז אינו כדבריהם. ולדינא צריך עיון:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה