אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תסה
א
כתב הב"י בסי' תר"ל בשם רבינו ירוחם דעומד מרובה על הפרוץ במחיצות דמותר [אפי' בלא צורת הפתח] מכל מקום אין הפרוץ מצטרף להשלים שיעור סוכה. וכמו שצורת הפתח אינו מועיל להשלים שיעור סוכה:
ב
ולכאורה יש להביא ראי' וסברא לדבריו. שהרי במשנה סוף פרק קמא דעירובין (דף ט"ו.) ובלבד שיהי' פרצות יתירות על הבנין כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת שהוא כפתח ופירש רש"י דבעי שיהי' העומד רבה עליהן ושיהי' פרצות קטנות פחותות מעשר שהיא פתח. הרי דאף שעומד מרובה אין היתר אלא מפני שהיא פתח ופתח בסוכה לא מהני להשלים. דאפי' צורת הפתח לא מהני להשלים הרי סברא:
ג
וראי' מהא דאמר בסוכה (דף ט"ז:) מחצלת שבעה ומשהו מתיר בסוכה משום דופן ומוקי לה בסוכה גדולה ומרחיק מסכך פחות משלשה וכר' יוסי דמחיצה תלוי' מתרת [דבקטנה שאינה גבוה אלא עשרה טפחים בארבעה ומשהו סגי פחות משלשה לסכך ופחות משלשה לארץ]. וקשה הא בפרק קמא דעירובין (דף ט"ו) מבעיא לי' עומד מרובה על הפרוץ בערב אי מהני. וכתב הרא"ש בשם הראב"ד דהלכה דהוי עומד. ואם כן למה לי שבעה ומשהו בחמשה ומשהו סגי שירחיק מן הסכך חמשה חסר משהו ויהי' מותר משום עומד מרובה על הפרוץ. אלא ודאי דבסוכה אין הפרוץ מצטרף להשלים. ועל כן אין היתר אלא בפחות משלשה דלבוד סתימה גמורה היא:
ד
איברא דקשה טובא מעור האסלא דפרק קמא דעירובין (דף יוד:) דחלל שלה מצטרף לטפח הואיל ועומד מרובה על הפרוץ. והתם אין לפרש משום דהחלל נדון משום פתח. דפתח לא מהני מידי לענין אהלות. דאם כן למה טומאה בבית כנגד ארובה טהור, והרי בשבת גם כנגד הפתח רשות היחיד. וכן בכלאים גם כנגד הפתח מותר לזרוע. וכן בסוכה גם כנגד הפתח מותר לישן. אלא דפתח לא שייך גבי אהלות דפתח לאו אהל הוא. ואם כן למה החלל מצטרף. הרי דהחלל מצטרף אפי' בלא טעמא דפתח ואם כן גם גבי סוכה יצטרף:
ה
והא דמתני' דפרק קמא דעירובין (דף ט"ו.) דכל פירצה שהיא כעשר אמות מותר מפני שהוא כפתח. ובלאו טעמא דפתח לא הוה משתרי היינו טעמא משום דמבואר בתוס' בעור האסלא בעומד מרובה על הפרוץ אין ישנים תחת הפרוץ. ואם כן כנגד הפרוץ יהי' אסור לטלטל. וממילא יהי' כולו אסור דנפרצה במלואה למקום האסור לה על כרחך ההיתר מפני שהוא כפתח. ואף כנגד הפרוץ מותר:
ו
ועל כן ניחא נמי במחצלת דבעי שבעה ומשהו ולא סגי בחמשה ומשהו שיהי' עומד מרובה על הפרוץ. שהרי הוא יושב כנגד הפרוץ. כמו שהוא יושב כנגד העומד כיון שהפירצה בגובה. והרי בעומד מרובה על הפרוץ אין ישנים תחת הפרוץ. והש"ס מדמי לה בסוכה (דף י"ט:) לטיט הנדוק. ובמקוואות פ"ב מ"י מבואר דאפי' טובל בשניהם במים ובטיט לא מהני) עיין שם בפלוגתא דר"א ור' יהושע במים שעל גבי טיט הנדוק דר"א אומר במים ולא בטיט. ואף ר' יהושע לא פליג אלא משום שהמים צפים על גביו. ובעירובין (דף ט"ו:) דבעי הש"ס בעומד מרובה על הפרוץ בערב שיהי' הפרוץ מצטרף לעשרה ואף דאין ישנים תחתיו. מכל מקום מותר מפני שהוא כפתח וחלון. אבל בסוכה דפתח וחלון לא מהני. שוב אסור משום דאין ישנים תחתיו. ואף דצורת הפתח מותר בסוכה כשיש שיעור בלא זה. היינו משום דיש מקום שבעה טפחים שכנגדם דפנות גמורים אף כנגד צורת הפתח מותר. אבל כאן אין שום מקום שיהי' כנגדו דופן עשרה שהכל הוא גם כנגד הפרוץ. אבל בעומד מרובה על הפרוץ בשתי הרי הפרוץ מצטרף להשלים כמו בעור האסלא. והרי יש כאן שיעור סוכה. ואף כנגד הפרוץ מותר דנידון כפתח כמו כשיש שיעור בעומד:
ז
אולם לאחר העיון דברי רי"ו נובעים מהא דאמר בש"ס (דף י"ז:) דבסוכה קטנה פוסל ג' טפחים סכך פסול דאין מצטרף להשלים. ואף דרוב סכך כשר לא משתרי משום עומד מרובה על הפרוץ. הרי דעומד מרובה לא מהני, שישלים הפרוץ. ורק בפחות מג' מצטרף סכך פסול להשלים. ואף לפי מה שכתבו התוס' (דף י"ט) בד"ה לא יהי' אלא אויר. דבסכך פסול לא שייך לומר לבוד לעשותו כסכך כשר. על כרחין הכשירו משום עומד מרובה על הפרוץ ומצטרף להשלים בפחות משלשה כמו פחות מטפח בעור האסלא. אבל בשלשה אינו מצטרף להשלים [על כן במחיצות נמי הפרוץ משלשה ולמעלה אינו מצטרף להשלים] רק כשיש שיעור סוכה בלא הסכך פסול גם הסכך פסול משתרי משום עומד מרובה. ובסוכה קטנה בשלשה לא משתרי הרי דעומד מרובה לא מצטרף להשלים. ואף לפי מה שכתבתי לעיל בתשובה הקודמת דסכך פסול פחות מד' הכשירו לאו משום עומד מרובה. ואם כן יש לומר דלמעלה בסכך לא שייך הכשר עומד מרובה כלל. מ"מ הא חזינן בעור האסלא שחשיב אוהל משום עומד מרובה. וא"כ ע"כ לחלק בין פחות מטפח לג' טפחים, ואם כן יש לומר דגם במחיצות כן. ובלא טעמא דפתח לא שייך כלל עומד מרובה בשלשה טפחים. וממילא בסוכה דפתח אינו משלים השיעור. שוב פרוץ ביותר מג' אף שפחות מעומד. אינו מצטרף להשלים:
ח
קיצור הדברים דרי"ו סובר דבשלשה טפחים לא שייך כלל היתר עומד מרובה על הפרוץ רק במחיצות דשבת וכלאים משום פתח. ועל כן אויר פוסל בשלשה סכך פסול בסוכה קטנה ולא משתרי משום עומד מרובה על הפרוץ. ועל כן בסוכה דפתח לא מצטרף להשלים השיעור. לא מהני עומד מרובה להשלים:
ט
איברא דקשה לפי זה בעירובין (דף ו') במבוי שנפרץ בקרן זוית בארבעה משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ולא משתרי משום פתח. ומכל מקום בשלשה לא מיתסר. ואם באנו לדמותו לסכך דסוכה ליתסר בשלשה כאויר דסוכה דפוסל בשלשה אפילו בסוכה גדולה:
י
אשר על כן נראה מוכח מזה כמו שכתבתי למעלה דהא דצריך היתר דפתח. הוא משום דאם לא כן הי' מיתסר כנגד הפירצה וגם השאר הי' אסור משום נפרצה במלואה למקום האסור לה. אבל פחות מארבעה דחשיב בכל מקום מקום פטור לא צריך לטעמא דפתח. ובלאו הכי מותר משום עומד מרובה וכנגד הפירצה הוי מקום פטור. ו' כן גבי סוכה נמי מותר אפי' יותר משלשה בלא טעמא דפתח וממילא מצטרף נמי לשיעור סוכה:
יא
ויש לומר לדעת רי"ו דסבירא לי' דהא דאמרינן בעירובין (דף י':) בעומד מרובה על הפרוץ דהפרוץ מצטרף לשיעור טפח משום דפחות מטפח לא חשיב לבצורי לשיעור כשהיא המיעוט. אבל שלשה טפחים דנפקא מתורת לבוד כיון דחשיבי לבצורי לשיעור סוכה. הכי נמי בצרי שיעור דפנות. ואין לומר הא ארבעה בסכך אף בסוכה גדולה פוסלים. לא קשיא דהתם כך הלכה דפוסל. אבל סכך פסול פחות מארבעה דאינו פוסל. מכל מקום כיון דחשיב בציר לשיעור. הכי נמי במחצה מבצר לשיעור: