אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תכה

סימן תכד

הלכות תענית שאלה:

אם ישראל כשהי' יוצאין למלחמת רשות או למלחמות מצוה צריכין לתקוע בחצוצרות כדכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם או דאין חיוב אלא בשאויבים באים למלחמה על ישראל כדכתיב על הצר הצורר אתכם. אבל לא בישראל היוצאים למלחמה:

א

תשובה:

כפי הצד השני נראה לי. וראי' שהרמב"ם לא הביא המצוה במלחמה בפרט. רק להריע בעת צרה. ועל כרחך כשגוים באים על ישראל נקרא עת צרה. אבל היוצאין למלחמת הרשות שאין יוצאין בלא בית דין ואורים ותומים וכל שכן היוצאין למלחמת מצוה היינו כיבוש ארץ ישראל שהובטחו לישועה. לא זו עת צרה. ואין מחויבין לתקוע בחצוצרות:

ב

וראי' לזה הא דכתב הר"ן פרק ראוהו ב"ד בהא דתניא אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר דהיינו בשעת מלחמה יעוין שם. הנה לדורות מחוייבין לתקוע בחצוצרות בעת מלחמה. וכל שכן למה שכתב הרמב"ם לתקוע בחצוצרות בכל תעניות כל שכן בעת מלחמה דכתיב בהדיא. קל וחומר מתענית דילפינן רק מרבוי דעל הצר. ואם כן קשה דאיתא במדרש רבה פרשת בהעלותך בפסוק עשה לך שתי חצוצרות לך אתה עושה ולא לאחר. אתה משתמש בהן. ואין אחר משתמש בהן. תדע לך שהרי יהושע תלמידו של משה לא נשתמש בהן כשבא להלחם ביריחו. עיין שם. והרי במלחמה אף לדורות מחוייבין לתקוע בחצוצרות. אלא ודאי כשישראל באים על אחרים אין חיוב זה כלל:

ג

וגבי פינחס במלחמת מדין דכתיב וחצוצרות התרועה בידו. אף שישראל באים על מדין. פירש בתרגום יונתן וחצוצרות יבבא בידו למכנש ולמשרי ולמיטל משריתא. פירוש מחנה ישראל. הנה שלא הי' החצוצרות לזכרון כדכתיב בחצוצרות במלחמה ונזכרתם לפני ד' אלקיכם. רק להקהיל את הקהל ולמסע המחנות. ומשום שהי' שלוחו של משה שאליו נתנו החצוצרות לדברים אלו. אבל לדורות שאין החצוצרות לדברים אלו. רק לזכרון בעת צרה ובקרבנות. אין מלחמות שישראל יוצאין בדין זה כלל. כן הי' נראה. בספרי וכי תבואו מלחמה בארצכם בין ד) אך בספרי וכי תבואו מלחמה בארצכם בין שאתם יוצאים עליהם. בין שהם יוצאים עליכם. ופירש הזרע אברהם תבואו משמע שאתם באים עליהם למלחמה. ובארצכם משמע שהם יבואו עליכם לארצכם למלחמה:

ה

[וצריך לומר דהא דתקיעת יהושע לא הי' כלל מענין מצוה זו. ותדע שבמצוה זו נאמר והרעותם. ושם כל אותן הימים תקעו ולא הריעו. וביום השביעי לבד הריעו כל העם תרועה גדולה גם לא נזכר שם תיבת זכרון. ואם הי' מענין מצוה זו למה לא הוזכר שמה הזכרון שהוא העיקר. גם הי' תוקעין כל עת הסיבוב כמו שכתוב שם הלוך ותקוע בשופרות ובודאי במצוה זו לא הריעו רק בעת התפלה. אלא ודאי ששם ענין אחר הי' מעין תקיעת משה רבינו עליו השלום בחצוצרות. ותקיעת מצוה זו לא נזכרה שמה כמו שלא נזכרה בשום מלחמה ממלחמת יהושע. שבודאי קיימו מצוה זו בכל מלחמה ומלחמה. ולא נזכר שמה רק דבר של חידוש שהי' במלחמת יריחו מה שלא הי' בשאר מלחמות. המגיה]:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה