אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תכ
א
בתוספות בד"ה נגזור השקה כו' הקשו בהשקה גופה נגזור שמא יעבירנו. ונראה לפי עניות דעתי דהנה חששא דשמא יעבירנו הוא מתוך שבהול לקיים המצוה אתי לידי שכחה ויעביר ארבע אמות. והנה פסחים (דף ע"ב.) דוקא היכי דזמנו בהול הוא טרוד. אבל במצוה שאין קבוע לה זמן לא טרוד כולי האי. ואין לפטור בו טעה בדבר מצוה. דלא חשיב טרוד. לפי זה יש לומר דהוא הדין דאין לגזור בו שמא יעבירנו. ואם כן בטבילת כלים אף דמצוה לטבול כמו שכתב הרשב"א בשם התוספות. מכל מקום אין זמנו בהול ואין לגזור בו שמא יעבירנו רק בשופר ולולב ומגילה דזמנו בהול אך יש לומר כיון דאחר טבילה צריך הערב שמש. אם כן אם טובל סמוך לערב שפיר בהול לטבול תיכף בכדי שיהי' לו הערב שמש. כי במעט זמן שיתאחר יצטרך להמתין עם הכלי יום שלם. על כן חשיב זמנו בהול וגוזרין בו שמא יעבירנו. אבל בהשקה וכן בולד הטומאה דלא בעי הערב שמש אין לגזור בו שמא יעבירנו:
ב
עוד נראה לי בסגנון הנ"ל לפי מה שכתבתי במקום אחר בענין מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה. דהיכי דאין זמן למצוה אם ממתין אפילו כמה ימים אינו מבטל רק מצוות זריזין. אבל כשיש זמן בנתיים שאינו זמן מצוה. חשיב מעביר על המצוות. שמעביר מזמן לזמן. דשני זמנים חלוקים כשני גופים מחולקים. אבל כשאין הפסק זמן בנתיים כולו כחד יומא אריכתא וגוף אחד ולית בי' משום מעביר על כן בטבילת כלים חשיב מעביר על המצוות כשממתין עד מחר דגמר טהרה בהערב שמש אז נגמר המצוה ואינו רק בכל סוף היום ובאמצע כל היום אינו ראוי למצוה זו. על כן חשיב מעביר כשממתין עד מחר. דמעביר מסוף יום של היום אל סוף יום של מחר. על כן זמנו בהול. אבל בולד הטומאה דאין צריך הערב שמש וטבילה גרידא המצוה. לא חשיב מעביר אם ממתין עד. מחר ואין זמנו בהול. והוא הדין בהשקה אף אם תמצא לומר דמצוה להשיקו. מכל מקום אין זמנו בהול. ומדברי הרשב"א מבואר דהשקה ודאי אין מצוה כלל: