אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שפ
החוה"ש וכט"ס לכבוד גיסי הרב הגדול חו"ב משנתו זך ונקי שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה יצחק הכהן נ"י. א) מה שהוקשה למר לדעת מהרש"א ריש ערבי פסחים דמצה שאינה משומרת אסור לאכלה בערב פסח ולא דמיא למצה עשירה. דמצה שאינה משומרת יש לה טעם מצה. א"כ יהי' אסור לאכול לחם הפנים בערב הפסח שחל להיות בשבת. דלחם הפנים אינו טעון שמן וא"כ אף שיש לה דין מצה עשירה מצד גדלותה. וגם אינה נאכלת בכל מושבות. מכל מקום כיון דאין בה שמן הא יש בה טעם מצה. וא"כ במתני' דמנחות יום הכפורי' שחל להיות בשבת החלות מתחלקות לערב. הא גם בשבת ערב פסח הדין כן. דודאי אין מתירין אותם לאכול ביום כיון דיכולין לאכול בערב:
ב
נראה לי דודאי משום חביבה מצוה בשעתה מצוה לאכול מבעוד יום. והא מצינו דהקטרת אברים ופדרים דוחה שבת אף דאפשר משתחשך. ואם כן אכילת לחם הפנים דהוא מצוה שצריך לעשותה עכשיו. דוחה איסור אכילת מצה בערב פסח שאין איסורו רק משום ביטול ופגם המצוה שבערב כמו שכתב התרומות הדשן סימן קכ"ו. ואם כן אפילו תימא דפגם מצוות מצה הוא טפי. הלא מותר לטמא לקרובים אף שעל ידי זה יתבטל אחר כך מפסח. כיון שעדיין לא חל חיוב פסח שעדיין לא הגיע זמנה וכדאיתא בפרק הישן. והכא נמי מותר לאכול עכשיו הלחם הפנים משום חביבה מצוה בשעתה. אף שמכל מקום יפגום המצה שבערב:
ידידו גיסו הדו"ש וש"ת הק' אברהם