אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שכב
בענין זמן שלשים יום קודם הפסח איך נחשב.
א
בשלהי מגילה. בהא דבאחד באדר משמיעין על השקלים. דלחכמים הטעם משום דבאחד בניסן תורמין את הלשכה והוה לי' שלשים יום קודם. ולרבן שמעון בן גמליאל דאמר שני שבתות הטעם משום דבט"ו השלחנות יושבים:
ב
וקשה לי דעל כורחין לרבן שמעון בן גמליאל נחשב שתי שבתות עד יום המעשה שהרי למד זה מדמשה רבינו עמד בראש חודש ומזהיר על הפסח. ואם כן בשלחנות שיושבים בחמשה עשר די שישמיעו בב' בו. וכשם שפסח שזמנו בארבעה עשר שואלין בא' בו. כך שלחנות שיוצאין בחמשה עשר ישאלו בב' בו. וצריך לומר שאני פסח שזמנו מחצות על כן ערב פסח קודם חצות נחשב לפני הפסח ומתחשב מכלל השלשים יום. אבל שלחנות דמצפרא זמנם. אין יום השלחנות עולה מן המנין:
ג
אך קשה לפי זה לחכמים דילפי זמן שלשים יום מדמשה רבינו עליו השלום עומד בראשון ומזהיר על השני. וכיון דיום המעשה מתחשב הוה להו אחד ושלשים יום. ממילא תרומת הלשכה שזמנם בבוקר. שהרי לוקחין מהם קרבנות לבו ביום. ואין יום התרומה מתחשב ישמיעו מערב ראש חודש. וכבר עמד בזה הטורי אבן:
ד
אך התירוץ לזה כי משה רבינו עליו השלום עומד בראשון מחצות יום ולהלן זמן ראשון [ולראב"ד לאחר שקיעת החמה שעבר זמן שחיטה ולא נחשב עוד בין הערבים. אף שעדיין יום הוא. ועיין בשאגת ארי' דיני תפלה] על כן נחשב שלשים יום מעת לעת ולא נחשב ל"א יום. אך קשה לפי זה למה יתחילו לדרוש בפורים יום ארבעה עשר [כמו שפירש"י ראש השנה (דף ז') בדיבור המתחיל שהי' אומרים עד הפורים ובדיבור המתחיל אתי לזלזולי בחמץ] וכיון שארבעה עשר של ניסן נחשב מפני שזמן פסח מתחיל מחצות הוה להו אחד ושלשים יום. ודי אם יתחילו לדרוש בחמשה עשר בו. וצריך לומר דכיון שתקנו חכמים לבדוק ולברך בליל ארבעה עשר הרי התחיל זמן ביעור תחילת ארבעה עשר ואין ארבעה עשר נחשב מן המנין מדרבנן על כל פנים, ולפי זה צריך להבין בבכורות נ"ח. דמפרש פרוס הפסח ערב ראש חודש ניסן. ושם לעיל מינה וכמה פרוס חמשה עשר יום. וכיון דיום ארבעה עשר אינו מן המנין לא הוי רק ארבעה עשר יום:
ה
אך לא קשה מידי דנהי דמתחילין לדרוש ביום ארבעה עשר אדר הלכות ביעור חמץ שזמנו תחילת ארבעה עשר כנ"ל. מכל מקום הלכות פסח אין מתחילין רק בחמשה עשר. דלענין פסח ארבעה עשר מן המנין משום שזמנו מחצות. והוה לי' פרוס ימי הדרשה של פסח עצמו דיום ארבעה עשר מן המנין והוי חמשה עשר יום:
ו
עוד יש מקום עיון במגילה כ"ט דתרומת שקלים שבראש חודש ניסן מתחילין מראש חודש אדר. והא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר. והוי כ"ט יום. ואינו דומה למשה רבינו שעומד בארבעה עשר בניסן ומזהיר על פסח שני. דניסן לפי סדר החדשים מלא והווין שלשים יום:
ז
ונראה דלא קשה מידי מאחר שאינו מפורש בכתוב אם הי' אז ניסן מלא או חסר למדין ששואלין חודש קודם יהי' מלא או חסר. ועיין ש"ך יורה דעה סימן קפ"ט סק"ל בכמה מקומות שהשיעור שלשים והכוונה חודש יהי' חסר או מלא יעוין שם:
אחר כל זה ראיתי בתוספות בכורות (דף נ"ז) פלפלו הרבה במנין זה ולבסוף נדחקו בתירוץ ולפי עניות דעתי לפי מה שכתבתי אתי שפיר הכל: