אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן שיט

סימן שיח

בדין המוצא חמץ ביום טוב.

א

כתב המגן אברהם בסימן תמ"ו בשם השל"ה לבער על ידי עכו"ם. והמגן אברהם הקשה עליו דלא הוי בעידנא. ולפי עניות דעתי נראין דברי השל"ה. שהרי הדיבור לגוי אין איסור רק משום ודבר דבר כמו שכתב רש"י במסכת עבודה זרה (דף ט"ו וכאן מידי דמצוה הוא אין איסור משום ודבר דבר. ואין לאסור אלא משום שהגוי עושה בשליחות ישראל. ואיסור זה שאינו רק בשעת עשיית גוי והוי בעידנא שבשעה שהגוי מניחו על האש נעשין העבירה והמצוה בבת אחת:

ב

וראיתי בחי' הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל הקשה דאם כן אין ישראל מקיים המצוה שהגוי שורפו, ולדידי גם זה לא קשה. שהרי מפורש פסחים (דף ל"ב.) דלר' יוסי הגלילי אם רוצה מריצה לפני כלבו. ואף שהביעור נעשה על ידי הכלב שאוכלו ואין ישראל מקיים תשביתו. אבל באמת לא קשיא שהרי המעמיד בהמת חבירו על גבי קמת חבירו חייב מטעם מזיק בידים. והטעם ברור דדומה למוסר. ובשבת דמעמיד בהמתו על המחובר ולא חשיב קוצר. היינו שבשבת כל האיסור מה שהאדם אינו שובת. אבל הקצירה בעצמותה אין איסור של כלום. שהרי עושה אדם מערב שבת שהמלאכה נגמר בשבת. ולא איכפת לן כלל במה שהמלאכה נעשית בשבת. דכל האיסור רק משום האדם. ועל כן אין איסור במעמיד בהמתו על המחובר. וכן כשמראה לגוי עצים לעשות אש. ובנזקין כהאי גוונא חשיב מוסר דהוי כמזיק בידים. אך זה החילוק דנזקין שאני. דאפילו בלא האדם העושה נעשה ההיזק. ואפילו בגרמא דלא נחשב שהאדם עושהו חייב בדיני שמים ועל כן חיוב בגרמי. ואם כן נידון דידן לענין עשה דתשביתו דאפילו נתבער מאליו לא גרע מכיסה הרוח את הדם דנפטר מלכסות דהקפידה תורה שלא יהי' דם מגולה. והרי אין כאן דם מגולה. רק שהאדם לא עשה המצוה. וכן אם נשבת החמץ מאליו מכל מקום אין לישראל חמץ בפסח רק שלא קיים מצות תשביתו, בזה שפיר דומה לנזקין שאם מריצה לפני כלבו דומה למעמיד בהמת חבירו על גבי קמת חבירו חייב. והכא נמי קיים המצוות. וכן המצוה לגוי לבערו. דומה למוסר ביד גוי דחשיב מזיק בידים. הכא נמי מקיים המצוה:

ג

קיצור הדברים דביעור חמץ דומה להיזק דאף בלא מעשה האדם מכל מקום נעשה היזק. ונעשה ביעור שאין לו חמץ. ושוב גם בגרמי חשיב כעשה בידים. ובודאי שאין לגוי הנאה בביעור אינו ברי הזיקא. ולא דמי למוסר שבודאי האנס יקחנה לצרכו. אך הרי יכול לפסוק לגוי עבור זה איזה דבר. באופן שלא יהי' שכירות ממש. רק שהגוי ידע שיתן לו איזה דבר כנהוג. ושוב יש לגוי הנאה מזה וברי הביעור. והוי גרמי דחשיב כעושה בידים כנ"ל:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה