אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן שה

סימן דש

א

דעת התוספות בשמעתין (דף ל"ח.) דיבור המתחיל ור' אליעזר דאיסור מיקנא שביתה בשבתא לאו משום הכנה. והוכיחו זה שהרי בביצה אוסר מטעם זה לערב מיום טוב לחבירו. והא קיימא לן שני ימים טובים של גליות נולד בזה מותר בזה. אולם בביצה שם העלו בסוף דבריהם דאיסור מיקנא שביתה בשבתא משום הכנה. ולענין מה שהקשו התוספות בשמעתין מנולד בזה מותר בזה נראה לי ליישב. דבשלמא התם בהכנה דממילא ממה נפשך מותר. אם היום יום טוב. הרי הי' לו הכנה מיום חול. ואם היום חול סעודת חול לא בעי הכנה. אבל כשמערב מיום טוב לחבירו בהכנה דבידים דודאי אסור מיום טוב לחול, קל וחומר מיום טוב לשבת. בשלמא בהכנה דממילא דהאיסור רק משום שלא הי' לו הכנה. דהכנה דשבת לא מהני דשבת לאו מכין הוא. האיסור רק בשבת ויום טוב דבעיין הכנה. אבל בהכנה דבידים האיסור אינו על מעשה שאחר כך רק על מעשה הכנה. ואם אסור להכין לצורך שבת כל שכן שאסור להכין לצורך חול [ועיין פני יהושע בביצה דמחלק גם כן בין הכנה דבידים לדממילא לענין שבת מכינה לעצמה] ועל כרחך לומר כן שהרי בעירוב תחומין אין כאן הכנה לאכילה רק להילוך. והילוך דשבת לא בעי הכנה מבחול. כדמוכח בכמה מקומות בעירובין ופשוט. וכיון דאסור להכין לחול אין כאן ממה נפשך. דבאמת היום יום טוב ומכל מקום הוי מכין למחר שבלא העירוב הי' אסור מספק:

ב

ונראה לי ראי' לזה דהנה קשה טובא מאי טעמא אסרינן לערב מיום טוב לחבירו ולא שרינן משום ממה נפשך כמו בכמה דברים. וכמו במתנה כלכלה של טבל דמודה ר"י בשני ימים טובים ש"ג. אך אם האיסור משום הכנה י"ל. דהנה קיימא לן בשבת (דף קנ"ה) כר' יהודה דאמר שווי אוכלא משוינן עיין שם. ואם כן צריך להבין מאי טעמא אסרו חכמים להגביה תרומות ומעשרות ביום טוב דמתקן האוכלים ומה בכך הלא מותר לעשות אוכל בשבת אפילו לצורך בהמה. כל שכן לאדם. וצריכין לחלק בין דבר שאסור ומתיר האיסור חשיב מתקן. מה שאין כן התם דרק מצד טבע האוכל אינו ראוי לא חשיב מתקן ומותר ועיין. על כן מותר להתנות על כלכלה של טבל ממה נפשך. דביום ראשון פשוט שאין איסור שעדיין לא תיקן (כלום אם הוא יום טוב. וביום שני אין לאסור דשמא יום טוב ומכל מקום הוי מתקן שלא הי' יכול לאכול. דזה אינו כיון שבאמת אם היום יום טוב הי' מותר מאתמול. רק שלא הי' יכול לאכול. ואם כן דומה ללא הי' ראוי רק מצד עצמותו. דגם כן לא הי' יכול לאכול כיון דבאמת אין איסור על החפץ. אבל באיסור הכנה דלאו דוקא במתיר האיסור רק אפילו בטבע. כמו ביצה שנולדה. על כן שפיר אסור להכין מיום לחבירו דליכא ממה נפשך כלל. ובהכנה דממילא מותר ממה נפשך משום דסעודת חול לא בעי הזמנה ודו"ק היטב נכון וברור בעז"ה:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה