אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן דש

סימן שג

א

חוזרנו למה שכתבנו לעיל סימן ש"ג אות ד' דחשיב מזמין עצמו לדבר איסור. כיון שקנין שביתתו למחר אסור לו היום אף שהיום הי' מותר גם כן לקנות שביתה היום. ומזה יצא לנו דאסור לומר ביום טוב אבשל למחר בחול או ביום טוב שני. כיון שאסור עכשיו לבשל לצורך מחר. וכן אסור לומר בשבת אציע המטות מחר כיון שאין מציעין משבת לחול:

ב

והנה בתוספות (דף ל"ח.) בדיבור המתחיל ור' אליעזר דרבנן הקשו לר' אליעזר מעירובי חצירות דאין מערבין מיום טוב לשבת. מוכח דקדושה אחת הוא. ולכאורה תמוה דאיך אפשר לומר דלענין עירובי חצירות קדושה אחת וכיומא אריכתא כיון דביום טוב מותר לטלטל בלא עירוב. וצריך לומר כיון דאסור להוציא מיום טוב לשבת רק דשרי משום הואיל, ונמצא דהטלטול בשבת שכבר עבר יום טוב, ואינו לצורך יום טוב כלל. נאסר גם ביום טוב. ושפיר הוי יומא אריכתא דמתחילת יום טוב חל האיסור לטלטל לשבת לבד. ומוכח דאף שמטלטל בשבת לבו ביום. וביום טוב הי' מותר לבו ביום חשיב שנאסר ביום טוב כיון דלצורך מחר הי' אסור. ואם כן שפיר אסור משום ודבר דבר כיון שנחשב איסור ביום טוב. וזה ברור וכמו שכתבתי ג) ולפי זה למאן דאמר צורכי שבת נעשין ביום טוב אין לאסור לערב חצירות מיום טוב לשבת משום קדושה אחת כיון שלא חל האיסור רק בשבת. והא דכתבו התוספות לקמן בדיבור המתחיל משום הכנה וזה לשונם ועירובי חצירות נמי סבר ההוא דאלו עוברין דמערבין לר' אליעזר כו'. מבואר דלרבנן אסור. היינו משום דרבנן אפשר דאית להו הואיל וצורכי שבת אין נעשין ביום טוב [בלא הואיל] ושפיר אסור משום קדושה אחת ויומא אריכתא:

ד

ולפי מה שכתבתי נראה לי דהא דפליגי רבה עם ר"י ור"י בביצה (דף י"ב.) דרבה סובר טעמא דבית הלל משום עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום טוב. ורב יוסף ור' יוחנן סוברים טעמא דבית הלל משום מתוך לשיטתייהו אזלי דהנה קשה לרבה ריש ביצה דמפרש פלוגתייהו דבית שמאי ובית הלל בהכנה ואם כן ר' אליעזר דשמותי הוא מתלמידי בית שמאי. ועוד סובר שם להדיא תאכל היא ואמה. לית לי' הכנה ואם כן מה השיב ר' אליעזר לרבנן על מה דאין מערבין מיום טוב לשבת. ובעיקר הדין הודה להם דאין מערבין, וקשה למה וצריך לומר משום מיקנא שביתה בשבתא לא. ואכתי קשה מעירובי חצירות. דודאי רבנן הביאו ראי' גם מעירובי חצירות. דלדידהו דקדושה אחת אף עירובי חצירות אין מערבין ור' אליעזר הודה. ולמה על כן מפרש רבה טעמא דבית הלל משום דאין עירוב והוצאה ליום טוב. ואפילו לצורך חול מותר ביום טוב בלא הואיל. ולא חל איסור הוצאה לחצר שאינה מעורבת רק בשבת. ולאו יומא אריכתא הוא לענין עירובי חצירות. אבל ר' יוסף ור' יוחנן דפירשו טעמא דבית הלל בביצה שנולדה ביום טוב משום פירות הנושרין או משקין שזבו ולאו באיסור הכנה פליגי. ושפיר יש לומר דר' אליעזר אית לי' הכנה. ומהאי טעמא גם בעירובי חצירות אוסר. ורבנן גם מעירובי חצירות הביאו ראי' דגם לענין עירובי חצירות קדושה אחת. כיון דלא הותר רק משום מתוך ובעי צורך קצת ליום טוב. וכשעושה הוצאה לשבת גם ביום טוב הי' נאסר הוצאה זאת כיון דלא הוי צורך קצת ליום טוב וכנ"ל באריכות:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה