אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רעט
ב"ה ב' דברים תרמז"ל. כבוד הרב המאה"ג המפורסם כש"ת מו"ה שלמה צבי נ"י:
א
דבר העירובין כנים הדברים שהתרנו אני והגאון המובהק אבד"ק לובלין לעשות דלתות עם צירים ראויין לנעול. ואף שאינו ראוי מחמת מניעת הממשלה. והרי המרדכי כתב דעיר של גוים המוקפת חומה מותר לטלטל בה אף שאין דלתותי' נעולות בלילה, ועוד דעל כל פנים ראוי לפי שעה ואז יהי' מחיצה לפי שעה על כל פנים, ועל כן גם עכשיו מקרי ראוי וגם יש ראי' מכמה פוסקים דסבירא להו דצורת הפתח צריך היכר ציר דראוי לדלתות. ואם כן איך יש היתר בצורת הפתח בזמן הגלות:
ב
אך עיקר הספק שמא כפוסקים דיש בזמן הזה רשות הרבים ובעי נעולות דוקא. בשלמא בצורת הפתח דמהני מן התורה אפילו ברשות הרבים לדעת רוב פוסקים כרבנן דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא. בדרבנן סמכינן על הפוסקים דבזמן הזה ליכא רשות הרבים. אבל בדלתות דלדעת התוספות ו':
אף לרבנן אין מבטלין רשות הרבים כשאין נעולות בלילה ומכל מקום יש להתיר מטעם ספק ספיקא שמא אין רשות הרבים בזמן הזה. ושמא כרמב"ם דבראוי לנעול סגי. ועוד יש מקום להתיר על פי דברי רמ"א חושן משפט סימן ק' ס"ב דהשווקים ורחובות הם של מלך ורשות הרבים כשמה כמו שכתב רמב"ן פרק כיצד מעברין. בפרט שהמלך. כבש המדינה במלחמה כמו במדינתינו לא חשיב רשות הרבים. ועיין ר"ן נדרים בשמעתא דנודרין למוכסין. ועוד יש בזה אריכות דברים:
ג
וטוב לעשות גם כן פסין סמוך לכותלים לכל הפחות בני ד' ד' טפחים. ויהי' כעין פסי ביראות ועיין רמב"ם פרק י"ז הלכה ל"ג. ואף שהפסק יותר מי"ג אמה ושליש. בתוספות (דף כ"ב.) דמדאורייתא אין חילוק בין י"ג לט"ז. והוא הדין מופלג כמה, ושוב דומה להיתר צורת הפתח כיון דמן התורה כשר. בדרבנן סומכין על הפוסקים דבזמן הזה אין רשות הרבים. כל שכן בזה דמפורש במשנה לחכמים אין רבים מבטלין:
ד
וטוב שיהי' ניכר בעת שהדלתות פתוחים, שיש דלתות:
ה
ויזהרו מאד בעת הסגירה לא יהי' גבוהין מן הארץ שלשה טפחים:
ו
גם לקבוע זמן לסוגרם פעם אחת בכל שבוע או בכל חודש. אף אם יהי' הסגירה על זמן קצר מאוד סגי. ואין צריך לסגרם בפעם אחת מכל צידי העיר רק אפילו פעם זו ופעם זו:
שיש לחלק מחמת שלא הי' מיתת המלך והעברת השר כאחת אין הדבר מוכרח לפום ריהטא. ואין פנאי כעת לעיין וטוב לשכור על זמן רב:
י
ומה שכתב שהוויטעס מתחלפים כל שלשה שנים יכולים לשכור מנאטשעלניק או אפילו מהשר וואיסקאווע. או ישכרו מהוויטעס עד כלות זמנו ואחר כך ישכור מאחר. שיבא במקומו. ואם לא ירצה להשכיר ישכרו משר אחר כנ"ל:
נאום הק' אברהם