אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רסט
עוד להרה"ג הנ"ל. א) אשר הוקשה לכבוד תורתו בהא דעירובין (דף י"ד:) עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע ג' טפחים לא עשה ולא כלום. מאי שנא מהא דשבת (דף ק"א.) עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבע ויש בקצר ג' וזרק ונח על גביו חייב. ופירשו התוספות. דהיינו שיש בעובי הקצר שלשה. ולפי זה צריך לומר דבאותו אויר חצי טפח סמוך לעמוד אין גדיים בוקעים. והכא נמי בלחי משהו סמוך לדופן לא יחשב בקיעת גדיים יפה הקשה:
ב
ולי קשה עוד מהא דעירובין (דף ט'.) מבוי שרצפו בלחיין פחות פחות מד' באנו למחלוקת רבנן ורבן שמעון בן גמליאל. דלרבן שמעון בן גמליאל דאמרינן לבוד. הכא נמי אמרינן לבוד. ואינו משתמש רק עד חודו הפנימי של לחי הפנימי. וקשה הא למטה מודה רשב"ג לחכמים כיון שגדיים בוקעים כמו (בדף ט"ז:) ועל כורחין בלחי משהו אין גדיים בוקעין בין הלחיים סמוך לכותל. וכהא דשבת גבי עמוד. ואין לי תירוץ נכון בזה:
ידידו גיסו המצפה לשמוע מכם בש"ט דוש"ת הק' אברהם.