אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רנג

סימן רנב

א

שם (דף כ':) להקדים איכא בינייהו. פרש"י דתנא קמא חייש למוקדם ומאוחר ומכל מקום חדא מחייב. דנהי דאקדומי לא מקדים. אחורי נמי לא מאחרי. ור' אליעזר ב"ר צדוק לא חייש למוקדם ומאוחר הלכך חייב שתים. ולפי זה צריך לומר דלתנא קמא חייב על מה שנתכוין להקדים. ועל כן אמר נהי דלא נשלם חפצו לגמרי שלא הקדים. מכל מקום לא מאחר. וחשיב נעשה מחשבתו במה שלא איחר [למשל אם נתכוין להדליק ולכבות חייב על ההדלקה] דאם לא כן הוה לי' למימר נהי דאחורי לא מאחר אקדומי נמי לא מקדים:

ב

אבל רבינו גרשום פירש. דלתנא קמא חייב על מה שנתכוין לאחר. ולר' אליעזר ב"ר צדוק חייב גם על מה שנתכוין להקדים משום דנהי דאקדומי לא מקדים אחורי נמי לא מאחר עיין שם:

ג

ונראה לי הטעם משום דקיימא לן כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו. ואם קידש רחל ולאה אחיות חשבינן לגבי רחל כאילו נתקדשה אחר לאה. וכן לאה כאילו נתקדשה אחר רחל. והכא נמי חשבינן לכל מעשה כאילו נעשית אחר האחרת,. ועל כן חייב על מה שנתכוין לאחר. ולתנא קמא לא חשיב שינוי גם במה שנתכוין להקדים:

ד

והנה ביומא (דף נ"ז.) גבי נתערבו לו דמים בדמים. נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם פר. וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר. ומקשה והא קיהיב למעלה דשעיר מקמי מטה דפר. ורחמנא אמר כלה דם הפר ואחר כך דם השעיר יעוין שם. אבל בהא דסגי בבת אחת ואינו עושה כסדר דם פר ואחר כך דם שעיר לא קשיא לי'. והיינו. דלגבי דם שעיר לא חשיב שינוי במה שלא איחר. כנ"ל בשיטת רבינו גרשום. ולגבי דם פר נמי לא הי' יכול להקשות. דיש לומר דאתי כר' אליעזר בר צדוק דלא חשיב שינוי גם במוקדם אם עשאו בבת אחת:

ה

ויש לומר עוד דבמצוות התורה אפילו הקדים המאוחר ממש אין פסול במוקדם שאיחר. רק במאוחר שעשאו קודם זמנו. כהא דריש פרק התכלת מצוה להקדים לבן לתכלת. ואם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצוה. ופריך מה חיסר מצוה אילימא חיסר מצוה דלבן וקיים מצוה דתכלת [לרבי עיכובי מעכבי אהדדי]. ובתוספות. תימה דאיפכא הוה לי' למימר דמצוות לבן עביד. אבל מצוות תכלת הנעשית שלא כהלכה חיסר עיין שם. הנה דאין פסול במוקדם שאיחר ולגבי המאוחר אין שינוי אם עשאו בבת אחת כנ"ל:

ו

אך בתוספות ברכות (דף ל"ד.) סוף דיבור המתחיל אמצעות אין להם סדר [דהיינו שאם טעה באחת חוזר למקום שטעה. לא כמו בג' ראשונות שחוזר לראש התפלה. וכן בג' אחרונות שחוזר לעבודה] ותענית ציבור ששליח ציבור קובע ברכה לעצמו ואומר ענינו בין גואל לרופא. אם שכח ונזכר קודם סיום התפלה אין מחזירין אותו. כיון שהי' צריך לחזור ולומר על הסדר כפי' רשב"ם הנ"ל. אם כן הוה לי' ברכה לבטלה עיין שם היטב. ולדברי תוספות מנחות דאין פסול במוקדם שאיחר. רק במאוחר שהקדים. ואם כן בתענית ציבור דע"כ אין פסול בברכת רופא כו' שדינם להיות מאוחרין לברכת ענינו הקדומים. דלא גרע מאילו לא אמר ברכת ענינו כלל. דאין מחזירין אותו. ואין ברכת ענינו מעכב על שאר ברכות. ועל כרחך סבירא להו להתוספות דיהי' פסול בברכת ענינו במה שאיחרה לברכת רופא. ומה שכתבו התוספות במס' מנחות דמצוות לבן עביד. היינו דחיסר מצוות תכלת ותכלת כמאן דליתא. וכאילו עשה לבן לבדו. ואין פסול במה שנעשה מאוחר לתכלת הקודמו. כיון דתכלת כמאן דליתא. על כן מחוורתא דהא דיומא (דף נ"ז) משום דיש לומר דאתי כר' אליעזר בר צדוק וכפי' רבינו גרשום ז"ל הנ"ל:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה