אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רנב
דין מתעסק. א) בש"ס כריתות (דף י"ט.) במשנה חלב ונותר לפניו ואינו יודע איזה מהן אכל כו'. שבת ויום הכיפורים ועשה מלאכה ואינו יודע באיזו מהן עשה. ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר ובגמרא הרי הוא אומר אשר חטא בה עד שיוודע לו במה חטא. ור' אליעזר האי בה מאי עביד לי' מיבעי' לי' פרט למתעסק. והקשה רש"י הא קרא למה לי תיפוק לי' דמלאכת מחשבת אסרה תורה. ותירץ רש"י דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת אסרה תורה:
ב
והתוספות פרק כלל גדול ובסנהדרין (דף ס"ב:) כתבו דתרי גוונא מתעסק. נתכוין לזה ועשה דבר אחר אפילו נתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור משום מלאכת מחשבת. אבל חתך אותו דבר עצמו שנתכוין לו אלא שסבור שהוא תלוש ונמצא מחובר הרי נעשה מחשבתו. ולא מיפטר אלא מקרא דבה פרט למתעסק. ולפי שיטתם לא קשה קושיית רש"י כלל. ורש"י לפי שיטתו שם בפרק כלל גדול דמחלוקת אביי ורבא בנתכוין לחתוך תלוש זה ונמצא מחובר אחר הוקשה לו הנ"ל. ותירץ דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת:
ג
ולענין מה שהקשו התוספות פרק כלל גדול דמאי איריא נתכוין לתלוש אפי' לחתוך מחובר וחתך מחובר אחר פטור. כדמוכח מקושיית הש"ס מתינוקות לשמואל. כתב רש"י בשמעתין דרבא פליג אדשמואל וסבירא לי' בנתכוין למחובר זה וחתך מחובר אחר חייב:
ד
והנה הא דפירש"י דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת. יש להביא ראי' לדבריו מהא דמקשה לקמן לשמואל מתינוקות מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ומשני הנח לתינוקות הואיל מקלקל חייב מתיסק נמי חייב. והנה ריש פרק שמונה שרצים. דשמונה שרצים הצדן חייב. ושאר שרצים הצדן לצורך חייב ושלא לצורך פטור. ופירשו התוספות דשמונה שרצים סתמן נצודין לצורך עורן. אבל שאר שרצים סתמן לאו לצורך. ואינו חייב אלא במתכוין לצורך. ואי לא פטור, דהוה מלאכה שאינה צריכה לגופה. ושם בגמרא הצד פרעוש ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר ומדאמר ר' אליעזר מחייב ולא פירש דהיינו דוקא לצורך דסתם פרעוש ודאי לאו לצורך קיימא [לא מבעיא להמפרשים שחורה. אך אפילו לרמב"ן הא בכלל שאר שקצים הוא] מוכח דר' אליעזר סובר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. ולמאי שפירשו הראשונים פרק האורג בשמעתא דכל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר. דמאן דסבירא לי' מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב סבירא לי' מקלקל בחבורה פטור. תקשי לר' אליעזר הא דתינוקות אלא ודאי לר' אליעזר לא קשה כלל. דהא לית לי' כלל הא דמלאכת מחשבת אסרה תורה. רק לר' יהושע מקשה הש"ס. ואליבי' שפיר משני. דאיהו אפשר סבירא לי' מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור ומקלקל בחבורה חייב:
ה
והא דהוצרך הש"ס לפרש לר' יהושע הא דצד פרעוש פטור משום דסבירא לי' אין במינו ניצוד פטור. ולא משום דהוה מלאכה שאינה צריכה לגופה. יש לומר משום דפוטר לגמרי ואפילו לצורך. מדלא חלק בין לצורך ושלא לצורך. כמו שמחלקת המשנה בשאר שקצים. אבל לר' אליעזר לא קשיא דאיהו לית לי' מלאכת מחשבת אסרה תורה:
ו
עוד יש להביא ראי'. מהא דמחייב ר' אליעזר פרק המצניע המרבץ. ובמסקנת הסוגיא האידנא דקיימא לן כר' שמעון שרי. וקשה כיון דדבר שאין מתכוין הוא אף לר' יהודה פטור בשבת דלא הוי מלאכת מחשבת. וכבר תמהו התוספות שם. ותירצו דר' אליעזר סבירא לי' דהוי פסיק רישי'. והא דמסיק הש"ס דהאידנא שרי משום דבר שאין מתכוין. היינו משום דסבירא לן כרבנן דפליגי על ר' אליעזר וסבירא להו דלא הוי פסיק רישי'. ופטרי משום דהוי דבר שאין מתכוין. ולא הוי מלאכת מחשבת. ועל זה מסיק הש"ס לדידן דסבירא לן כר' שמעון לגמרי שרי אך סברתם דטעמא דרבנן משום דלא הוי מלאכת מחשבת אינו עולה להפוסקים דמכבד לא הוי דבר שאין מתכוין ואף לדידן אסור. ואף על פי כן פטרי רבנן. ועל כרחך לאו משום דבר שאין מתכוין הוא. ואם כן אם טעמא דר' אליעזר דמחייב משום דפסיק רישי' הוא. מנא לי' להש"ס לחלוק על ר' אליעזר בזה. כיון דאין הוכחה מדרבנן שחלקו עליו בזה. אלא ודאי מוכח דר' אליעזר לא בעי מלאכת מחשבת:
ז
ובהא ניחא הא דמוקי הש"ס פטורא דבה פרט למתעסק בשבת. ולא מוקי בשאר חיובי חטאות [דלאו חלבים ועריות] ולא נצטרך לומר דר"א לא בעי מלאכת מחשבת. אלא משום דבלאו הכי מוכח מר' אליעזר דהמרבץ דלית לי' מלאכת מחשבת. והתוספות שהקשו לר' אליעזר דלא הוי מלאכת מחשבת. על כורחין סבירא להו דר' אליעזר נמי בעי מלאכת מחשבת. וקושיית רש"י לא קשה לדידהו דסבירא להו תרי גווני מתעסק הוי וקל להבין:
ח
ולשיטת רש"י הא דסוף פרק בית שמאי זבחים (דף מ"ז.) דאמר ר' אליעזר דסבירא לי' זה מחשב וזה עובד אמרינן אפשר דלית לי' דרשב"א לגבי שבת דנתחייב זה במחשבתו של זה. שאני התם דמלאכת מחשבת אסרה תורה עיין שם. צריך לומר. דר' אליעזר דהתם לאו היינו ר' אליעזר בר פלוגתא דר' יהושע. דאיהו הא לית לי' מלאכת מחשבת אסרה תורה. רק ר' אליעזר תלמידו של ר' עקיבא כהא דזבחים (דף ק"י:) ר' אליעזר אומר המנסך מי החג חייב ובגמרא ר' אליעזר בשיטת ר' עקיבא רבו אמרה. וגירסת רש"י בדפוס דיהרנפורט ר' אליעזר ביוד:
ט
ולשיטת רש"י דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת יש לעיין מהא דפרק המצניע הנוטל צפרניו זו בזו ר' אליעזר מחייב חטאת וחכמים פוטרין. ובגמרא לא שנו אלא לעצמו אבל לחבירו דברי הכל פטור. ומבואר דר' אליעזר פוטר מלאכה כלאחר יד. וכן בשלהי עירובין (דף ק"ג.) חתיכת יבלתו ביד לר' אליעזר שבות. הנה דר' אליעזר פוטר כלאחר יד, ולפי דברי החלקת מחוקק והב"ש ופר"ח באבן העזר סימן קכ"ד דטעם פטור כלאחר יד בשבת משום דלא הוי מלאכת מחשבת. אם כן דלית לי' לר' אליעזר מלאכת מחשבת מאי טעמא פטור כלאחר יד. וצריך לומר לשיטת רש"י דלא כהאחרונים הנ"ל:
י
וכן משמע קצת מדסובר רש"י בבא קמא (דף ל"ה.) דמה דפטור משום דלא הוי מלאכת מחשבת. מכל מקום פטור ממון משום קם לי' בדרבה מיני'. ובכתובות (דף ל"א.) מבואר במגרר כלים קטנים בשבת כיון דלאו אורחי' לא אמרינן בי' קם לי' בדרבה מיני'. משמע דפטור דכלאחר יד לאו משום מלאכת מחשבת. ויש לדחות זה:
יא
חוזרני למה שכתבתי ראיות דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת מתינוקות וממרבץ, ויש לעיין בזה מהא דמשני הגמרא שאבד מלקט מלבו ר' אליעזר סבר הרי נעשה כוונתו. ולמה לי' טעם זה הא על כורחין לית לי' לר' אליעזר מלאכת מחשבת מחמת הראיות הנ"ל. ובלא ראיות הנ"ל לא קשה בפשיטות לרש"י שכתב דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת. דיש לומר זה למאי דסלקא אדעתין. דלא סליק אדעתי' דיש מתעסק שיהי' מלאכת מחשבת. אם כן מדמוקי ר' אליעזר קרא דבה פרט למתעסק. מוכח דלית לי' מלאכת מחשבת. דאי אית לי'. יקשה קושיית רש"י למה לי קרא. הא בלאו הכי פטור משום מלאכת מחשבת. אך לתירץ שאבד מלקט מלבו ומיפטר מקרא דבה פרט למתעסק אף דחשיב מלאכת מחשבת משום שנעשה כוונתו. ועל כן מחייב בתאנים ותאנים כהאי גוונא אם כן שפיר יש לומר דבאמת גם לר' אליעזר בעי מלאכת מחשבת:
יב
ומה שהקשיתי לעיל אות ז' דמנא לי' להש"ס דמוקי קרא לר' אליעזר בשבת ולומר דלית לו מלאכת מחשבת הי' לו לומר בשאר איסורין. יש לומר דמדמתחייב בנתכוין ללקט תאנים ולקט ענבים על כורחין לא בעי מלאכת מחשבת. דפשיטא להש"ס דכהאי גוונא לאו מלאכת מחשבת דלא נעשה מחשבתו אך למה דמוקי באבד מלקט מלבו. שפיר יש לומר דר' אליעזר בעי מלאכת מחשבת ורק מתינוקת ומרבץ כבר הוכחנו דלית לי' לר' אליעזר, מלאכת מחשבת: