אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רכא

סימן רכ

א) ובדין מחיצות עראי יש ג' שיטות. א) שיטת רש"י דאין איסור כלל אפילו עושין להתיר., כן כתבו התוספות בשמו שבת (דף קכ"ה:) וכן מפורש ברש"י סוכה (דף ט"ז:). (ב) שיטת התוס' והרא"ש שבת שם דמחיצות עראי אסורים כמו אהל עראי. והא דשרי מחיצה רביעית בסוכה לעשותה עראי ביום טוב כמפורש בעירובין (דף מ"ד.) היינו משום דכבר יש שם ג' מחיצות הוי תוספות בעלמא דשרי. אבל מחיצה שלישית הואיל והיא מתרת חשיב כבתחילה, ולפי שיטתם אסור לעשות מחיצה בבית להפסיק בין הספרים להתיר תשמיש או עשיית צרכיו. אפילו הי' טפח מבעוד יום כיון דהאי טפח לא הועיל להתיר חשיב כבתחילה (ג) שיטת האור זרוע והרא"ם בספר יראים דאין איסור במחיצות אלא אם כן עשויים להתיר. וזה טעם היתר מחיצה רביעית הואיל ואין עשוי להתיר. ולעולם לא חשיב תוספות אף שיש ג' מחיצות מכבר כיון דבהאי מחיצה לא הותחל כלל. וזה טעם היתר מהר"ם במחיצה העשוי' להתיר אם התחיל טפח מבעוד יום. דאף שעשוי להתיר לא חשיב כבתחילה דלא כתוספות והרא"ש הנ"ל. וכן פסק הרמ"א סימן שט"ו סעיף א':

ב

והנה לשיטת רש"י וכן לשיטת מהר"ם ורא"ם ואור זרוע צריך לומר דהא דאסור פקק החלון לר' אליעזר משום אהל אף דחלון היינו בדופן ואינו להתיר. משום דמחיצה קבועה הוא כמו שפרש"י בסוגיא דפקק החלון. ומה שפרש"י ריש פרק תולין דפקק החלון היינו ארובה בגג הקשה המגיני שלמה דאי אפשר לומר שאין בפקק שבגג משום אהל. דהא בשלהי שבת בהא דפקקו המאור בטפיח מסיים ומדבריהם למדנו שפוקקין המאור בטפיח. ושם מפורש בגמרא שבמחיצה הי':

ג

וקשה לי דאיך למד ר' יוחנן ממשנה זו שחכמים מתירים להוסיף על אהל עראי כיון שבתוספות בלבד בלא מה שהי' מכבר יש כדי לאסור. אימא דוקא במחיצה דהפקק בעצמותו אין בו איסור. דמחיצות עראי שאינן להתיר אין בהם איסור של כלום. רק משום תוספות על המחיצה קבועה ורבנן מתירים תוספות. אך תוספות אהל הרי התוספות עצמו יש בו כדי לאסור:

ד

וגם לשיטת התוספות והרא"ש דמחיצה עראי גם כן אסור אפילו אינו להתיר. והיתר מחיצה רביעית דסוכה רק משום היתר תוספות, קשה לי דמסתמא פקק החלון אין בגובה עשרה ולאו מחיצה היא רק בצירוף מחיצה שמכבר מתירים חכמים ור' אליעזר לטעמי' דאחת על הארוג חייב. על כן מצטרפין המחיצה שמכבר לשיעור עשרה. ולרבנן דפטרי באחת על הארוג במלאכה של תורה מתירים בדרבנן. אבל באהל למעלה דבטפח הוי אהל. וכיון שיש בתוספות כשיעור מנ"ל דחכמים מתירים. מיהו בדברי מהר"ם שהביא רמ"א ריש סימן שט"ו שאם הי' מחיצה טפח מערב שבת מותר להוסיף מבואר דסבירא לי' דבדינים אלו טפח חשיב מחיצה אתי שפיר לשיטת תוס' ורא"ש:

ה

וכל זה שאינו כעין בנין. אבל כעין בנין מפורש בביצה (דף ל"ב:) דגזרו חכמים על בנין עראי. ועל כן אבנים של בית הכסא אי לאו משום כבודו הי' אסור לצדדן. דצידוד היינו כעין בנין. כדאיתא ריש פרק הבונה תלת בניני הוי תתאה בעי צדודי ועפרא:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה