אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רז

סימן רו

א

הנה הר"ן והאור זרוע חילקו בין ספר תורה לשבת דבשבת חייב בחק תוכות משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה. לשון הספר התרומה. וכיון שמתכוין לעשות אותיות אין קפידא באיזו ענין נעשין רק שעל ידו יהי' ועל ידי מעשיו] וסברא זו הוזכרה בש"ס בבא קמא (דף ס'.) לענין זורה ורוח מסייעתו דבשבת חייב אף דבנזקין פטור דגרמא בעלמא הוא. בשבת חייב משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה. אך הרא"ש שם כתב דחיוב זורה ורוח מסייעתו דבהכי חייביה רחמנא דעיקר המלאכה נעשית כך. אבל בעלמא אין לנו:

ב

אולם בספר התרומה הוסיף בה דברים שבמשכן לא הי' מקפידין להיות חק יריכות דוקא ולא הי' חילוק אצלם בין חק תוכות או חק יריכות רק שתהי' האות כתובה:

ג

ולפי עניות דעתי הי' נראה דנהי דחק תוכות לאו כתיבה הוא. תולדה לכתיבה הוי ובשבת נתרבה תולדות מקרא דמאחת מהנה. וכהאי גוונא כתבו התוס' בכורות (דף כ"ה.) דיבור המתחיל ואמר ריש לקיש עיין שם היטב. וראיתי בספר יראים שכתב סתם כתיבה הוא רק בקלף ובדיו. וכתב בסם ובסיקרא הוא תולדה. וקשה דאם כן למה יועיל בגט כתיבה בסם ובסיקרא דבגט ליכא קרא לרבויי תולדות. ואפשר דסבירא לי' כדעת השיטה מקובצת בבא קמא. הובא אצלינו במלאכת מכבה ומבעיר אות א'. ועוד קשה מה זה שכתב אינה אלא בקלף ובמשכן הי' כותבין על גבי קרשים וצריך עיון. ואפשר דסבירא ליה מכתיבת חשבונות ילפינן. עיין לעיל סי' קצ"ט:

ד

ובירושלמי מבעיא לי' בהא דפריש גבי גט וכתב ולא השופך עשה כן בשבת מהו. ונראה לי דתלי בשני התירוצים. תירוץ הספר התרומה. ותירוץ שלי. דתירוץ ספר התרומה לא שייך רק לענין חק תוכות. דאפשר שבמשכן הי' חק תוכות. דאין נפקא מינה אצלם בין חק תוכות ליריכות. אבל תחבולות השפיכה לא הי' בקרשים שבמשכן. דתחבולה זו רק בקלף שאינו עפיץ. ובלאו הכי מה צורך הי' להם לעשות תחבולה זו. אך תירוץ שלי משום דמכל מקום הוי תולדה שייך גם בשופך:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה