אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רג
א
בגמרא בכל דבר שהוא רושם לאתויי מאי כו' ואפצא כשר פרש"י גל"ש. והכי נמי חייב בשבת. בגיטין מפורש דמי אפצא אחר כתיבה נבלעין ובשעה שנבלעין אם נתן לה גט אינו גט אף אם פלט אחר כך על ידי מיא דנרא דהשתא הוא דפלט:
ב
ויש לעיין גם בתחילה לא יחשב כתב דהוא דבר שאינו מתקיים שיבלעו. וצריך לומר משום דאפשר להפליטן על ידי מיא דנרא. ונראה לי ללמוד מזה דלאחר שפלט שוב חשיב כתב הראשון ואם נתן לה אחר כך כשר. (רק יש לדון דדומה לנעשה אחר כתיבה מחובר וחזר ותלשו דמסופק רשב"א בגיטין כ"א: והכי נמי לאחר שנבלע מחוסר הפלטה] שאם נאמר פנים חדשות באו לכאן אם כן הוי תחילה כתב שאינו מתקיים:
ג
והא דקאמר בירושלמי וכתב ולא הפולט. היינו שהפלטה לא חשיב כתיבה. ונפקא מינה אם נכתב בתחילה שלא לשמה, שאין תקנה להפליט לשמה וכל שכן דניחא לפי פירוש הקרבן עדה דהירושלמי מיירי בכתב תחילה במי עפצא על גבי גוילים עפוצים דלא הוי כתב כלל ואחר כך כששופך מי קנקנתום בלא עפצ'ס קולט המקום שכתב תחילה. ועל זה שפיר אומר השופך דשפיכה דהשתא לא כתב ובתחילה לא הי' כתב כלל. ודלא כפר"ח סימן קכ"ה סק"ד שלמד מירושלמי הנ"ל דאחר שפלט פסול וליתא כמו שכתבתי: