אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קפד

סימן קפג

שנית להנ"ל. א) על מה שכתבתי בסימן הקדום דמוכח מהגהת מרדכי דבתפילין בעינן קשר של קיימא כתבת דבתוס' עירובין (דף צ"ז) משמע דלא בעינן. בהא דאוסר שם ר' יהודה להכניס תפילין חדשות. וכן הוא במשנה וקאמר שם דחדשות היינו שאין מקושרות ומשום דאסור לקשור בשבת. ומקשה וליענבינהו מיענב. אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין, אביי אמר ר' יהודה לטעמי' דאמר עניבה קשורה מעלייתא הוא. ובתוס' דיבור המתחיל אמר רב חסדא תימה וכי לא ידע רב חסדא דלר' יהודה עניבה קשירה מעלייתא כדאמר אביי [ומה זאת אומרת כו' דמשמע דמוכח מהא דעניבה פסולה בתפילין. הא לאו ראי' הוא כדאמר אביי]. ויש לומר דניחא לי' למוקמי מתניתין דאוסרת בחדשות כרבנן דר' יהודה. אי נמי דקסבר אפילו לר' יהודה שריא עניבה דסתמא דעתו להתיר ולעשות קשר גמור בחול עד כאן לשונם. ואי בתפילין בעינן קשר של קיימא מאי מקשה וליענבינהו מיענב. וכי היכי דשרי לקשור כיון שדעתו כו' ולא הוי של קיימא מהאי טעמא יפסול לתפילין עד כאן דבריך:

ב

אמת אמרת לפי דברי המקשן. אך לר' חסדא דמשני עניבה פסולה בתפילין אפילו לר' יהודה אף דסבירא לי' עניבה קשירה מעלייתא הוא. ומה טעם יפסול לתפילין. ואין לומר דעניבה תולדה דקשירה ובשבת אתרבי תולדות אבל לתפילין דאין רבוי לתולדות עניבה לאו קשירה כעין דברי תוס' בכורות (דף כ"ה.). ליתא דתוס' כתבו שם בתולש לאו היינו גוזז לענין בכור מכל מקום לענין שבת יהי' תולדה לגוזז. אבל הכא לשון הש"ס עניבה קשירה מעלייתא ודאי היינו קושר ממש ואף לתפילין יוכשר. ולתי' ראשון דהקו' אליבא דרבנן ניחא תי' רב חסדא דכי היכי דבשבת עניבה לאו קשירה הכי נמי בתפילין פסול. אך לתי' הב' קשה. וצריך לומר דרב חסדא דאמר עניבה פסולה בתפילין נמי מהאי טעמא דמותר בשבת משום שדעתו להתיר ולא הוי של קיימא הכי נמי בתפילין פסול מהאי טעמא. והמקשן הוה סבירא לי' דוקא בשבת בעינן של קיימא דבעינן מלאכת מחשבת אזלינן בתר דעתו להתיר. ורב חסדא חידש שגם בתפילין בעינן של קיימא. ואביי דמשמע מדבריו דעניבה כשרה לתפילין. הא סבירא לי' דמתניתין כר' יהודה ולר' יהודה בשבת אסור דחשיב של קיימא. על כן כשר לתפילין:

ג

ודע דלתי' הב' בתוס' נראה דקושיית הש"ס לא הי' לתנא דמתניתין דמסתמא אתיא כרבנן. ולרבנן דעניבה לאו קשירה לא הוי קשר לתפילין. וכל הקושיא הי' לר' יהודה דסבירא לי' עניבה קשירה מעליא רק בשבת מותר משום שאינו של קיימא כנ"ל. ומשני רב חסדא דבתפילין נמי בעינן קשר של קיימא. ויש הוכחה לזה מתוס' דיבור המתחיל אביי זה לשונם וקצת נראה דהלכה כר' יהודה דעניבה קשירה היא מדמסיק אביי ר' יהודה לטעמי' ואתי מתניתין כר' יהודה, מיהו מדפריך סתמא דש"ס בפשטות וליענבי' מיענב משמע דאין הלכה כר' יהודה עד כאן לשונם. וקשה התינח לתי' ראשון בתוס' דיבור המתחיל אמר רב חסדא. אך לתי' הב' דאפילו לר' יהודה מקשה דשריא עניבה משום דלא הוי של קיימא. ואין ראי' מדמקשה וליענבי' מיענב דאין הלכה כר' יהודה שוב ישאר ההוכחה קצת דהלכה כר' יהודה מדאביי בלי סתירה. אך לפי מה שכתבתי. לתירוץ הב' אין ראי' כלל מדאביי דהלכה כר"י מדמוקי מתניתין כר' יהודה. דלעולם לא מוקי מתניתין כר' יהודה וכרבנן אתיא. אך דלרבנן לא קשיא כלל וליענבי' מיענב כיון דסברי עניבה לאו קשירה ודאי פסול לתפילין וכל הקושיא מדר' יהודה. וכל הוכחת התוס' דהלכה כר' יהודה מדאביי לפי תי' ראשון דלרבנן מקשה. הנה המקשן סבירא לי' דאף דלשבת לאו קשר לתפילין הוי קשר. ואביי לא סתר סברא זו רק משני ר' יהודה היא. אם כן מוכח דהלכה כר' יהודה ועל זה שפיר השיבו התוס' דיש ראי' מדסתמא דגמרא מקשה וליענבינהו דאין הלכה כר' יהודה:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה