אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קעח

סימן קעז

מלאכת קושר. א) דעת הרי"ף והרמב"ם דאין חיוב בקשר של קיימא אלא אם כן הוא מעשה אומן גם כן. וכשהוא מעשה הדיוט של קיימא או מעשה אומן שאינו של קיימא פטור אבל אסור. מעשה הדיוט שאינו של קיימא מותר לכתחילה. ודעת שאר פוסקים דבקשר של קיימא לבד חייב חטאת. ואין חילוק כלל בין מעשה אומן למעשה הדיוט אך בשל קיימא קצת כגון לשבעה ימים לרש"י או יותר מיום אחד לקצת פוסקים פטור אבל אסור:

ב

ונראה דלרמב"ם דלא הביא כלל דין של קיימא קצת אין לחלק לשיטתו בין חיוב חטאת לאיסור. אלא דמה דלא הוי של קיימא להתחייב חטאת במעשה אומן לא חשיב של קיימא במעשה הדיוט לאסור לכתחילה. וכן בדין דדוקא לשאר פוסקים דבשל קיימא לגמרי חייב חטאת. גזרו חכמים בשל קיימא קצת לאסור אבל לרמב"ם כיון דאפילו הוי של קיימא לגמרי פטור. מעשה הדיוט בשאינו של קיימא לגמרי הוי גזירה לגזירה:

ג

וכן משמע במגן אברהם סימן שי"ז סק"ג שהוקשה לו בלדבר מצוה דמותר קשר שאינו של קיימא דעל כורחין כשהוא מעשה אומן. דאם לא כן בלאו הכי מותר. וקשה למה מותר משום מצוה יעשהו מעשה הדיוט. ודחק המגן אברהם כשאי אפשר לעשותו מעשה הדיוט. ואם איתא דבשל קיימא קצת אפי' מעשה הדיוט אסור. הא משכחת לה בכהאי גוונא וכמו שכתב הטור לשיטתו (ובזה ודאי אין להקשות יתירנו תיכף לאחר המדידה. דלאחר שקשר ודאי לא יתירנו. דמעשה התרה שלבסוף לא יגרום היתר למפרע. והאיסור תלוי רק אם תחילה הי' דעתו להתירו. וכן מוכח בסוכה (דף ל"ג:) הותר אגדו ביום טוב אוגדו כאגודה של ירק. וקשה יקשרנו בקשר גמור ותיכף לאחר ברכה יתירנו וצריך לומר כמו שכתבתי] אלא ודאי להרמב"ם באינו של קיימא לגמרי מותר לכתחילה במעשה הדיוט:

ד

מעתה צריך לחקור איזה זמן יחשב של קיימא להתחייב חטאת במעשה אומן. דנפקא מינה להלכה במעשה הדיוט לאסור לכתחילה. וראיתי בטורי זהב סימן שי"ז סק"א שכתב לרי"ף ורמב"ם אינו של קיימא מה שעשוי להתיר בכל יום. ולפי זה הא דמקשה הש"ס ביתדות אהלים האי קושר על מנת להתיר הוא. היינו משום דספק הוא שמא יצוה אותם השי"ת ליסע באותו יום [כדכתיב במדבר כ"א ויש אשר יהי' הענן מערב עד בוקר ונעלה הענן ונסעו]. ואזיל הטורי זהב לטעמי' סק"ב דלא מקרי של קיימא אלא אם כן בודאי יתירנו:

ה

אך בירושלמי מפורש להדיא דמה דיתדות אהלים חשוב קשר לשעה [היינו אינו של קיימא] משום שהקב"ה הבטיחן להכניסן לארץ. והרי לא הבטיחן ליסע באותו יום, ומכל מקום אין להקשות מזה לרבינו ירוחם שכתב דקשר שעשוי לעמוד חצי שנה חשוב של קיימא להתחייב חטאת. והרי לפעמים הי' חונים ימים רבים כמו בקדש. דיש לומר שהרי המסע הראשונה שנעלה הענן מעל משכן העדות הי' להכניסם לארץ מיד. אלמלא הי' חוטאים במתאוננים, ואם כן קשירה ראשונה באחד בניסן לא הי' של קיימא שהי' כדי שיכנסו לארץ לאחר חמשים יום, וכיון שקשירה ראשונה לא הי' מלאכה שוב אין ללמוד משאר הקשירות, דאין מהכלל שכל שהי' במשכן הוא תלאכה. דיש לומר דכשם שקשירה ראשונה על כורחין לא הי' מלאכה כן שאר הקשירות:

ו

ויצא מזה לדינא דקשר שהוא של חמשים יום והוא מעשה הדיוט מותר לכתחילה לדעת הרי"ף והרמב"ם, ואף דלדעת רש"י וסייעתו אסור מדרבנן. יש לסמוך בדרבנן על הרי"ף והרמב"ם. והיינו בקשר ועניבה על גביו. דשני קשרים זה על זה חיישינן שמא מעשה אומן הוא, ובשלטי גבורים כתב לדעת הרמב"ם כל שעשוי להתקיים זמן מה אסור אפילו אינו מעשה אומן, ולפי עניות דעתי נראה מדברי ירושלמי כמו שכתבתי. ז) נתבאר מהנ"ל דלרמב"ם קשר שאינו יותר מחמשים יום חשיב קשר שאינו של קיימא להתיר לכתחילה במעשה הדיוט, ובהשגות הראב"ד פרק יוד מהלכות שבת הלכה ג' הובא בהרב המגיד שם בהא דקושרין דלי במשיחה אבל לא בחבל. דכתב הרמב"ם בסוף הלכה ג' הטעם מפני שכל אלו הקשרים מעשה הדיוט ואינו של קיימא. וכתב עלה הראב"ד אמר אברהם אין זה הטעם מספיק וכי קשר הדלי מעשה אומן וגם אינו של קיימא. שהרי הוא חבל של גמי אלא הטעם כו' אבל בדלי יניח אותה יום או יומים ומשום הכי גזרינן עד כאן לשונו. וכתב עלה הרב המגיד ודברי תימה הם בעיני אם קשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן אסור, איזה קשר מותר ח) ולפי עניות דעתי שראב"ד משיג על הרמב"ם במה שמתיר כל שאינו של קיימא לעולם. ולראב"ד כל שעשוי להתקיים יום או יומים אסור, ואינו מותר אלא שעשוי להתיר בו ביום:

ט

ומה שהשיג עוד הרב המגיד וזה לשונו ומה שכתב שאינו של קיימא. שהרי הוא חבל של גמי גם כן מתמי' שאין קשר של קיימא תלוי באיכות החבל אלא במהות הקשר ולמה שקושרין אותו. ולדבריו אין קשר של קיימא אלא בדבר חזק הרבה שיעמוד זמן זמנים עד כאן לשון הרב המגיד:

י

ולפי עניות דעתי מוכח ברש"י שלהי שבת כהראב"ד וזה לשון רש"י שם ולהכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מבטל לי' להיות קשר של קיימא דמנתק כשיבש עד כאן לשונו. ולפי עניות דעתי קל וחומר הוא ומה קשר שמתקיים בעצמו רק שרוצה לפותחו לא חשיב של קיימא. כל שכן המתייבש ומתנתק מאליו:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה