אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קסו
א
עד כה ביארנו מלאכת ליבון דאורייתא. הדברים המתלבנים. והמלבנים. ומה הוא הליבון. וכעת נביא איזה דברים שאסרום חכמים משום שבות. ורמב"ם כתב גזירה שמא יכבסם. אחד. טיט שעל בגדו מכסכסו בפנים ולא בחוץ דמחזי כמלבן. ב'. לכסכוסי כתונתא בשבת מותר. דאין מתכוון אלא לרכך. סודר אסור. דמתכוון לצחצחו. והראב"ד מתיר בשתיהן. ותלוי בגירסת הגמרא. ובשלחן ערוך קיימא לן לאיסור. וכובעים וכל כלי פשתן דינם כסודר. שבולי הלקט. ומנהג העולם להקל בזה. זולת בכלי המיוחד לכך. והא דתלוי בכוונה יש לומר כמו במנער מהטל. או להסוברים דבדרבנן פסיק רישי' מותר. ג', כסכוס עור מטינוף עור. וכן סחיטתו לדעת הרמב"ם. רק מדרבנן אסור והארכנו בזה לעיל סי' קנ"ז אות ד' מי שנתלכלכה ידו בטיט מקנחה בזנב הסוס בזנב הפרה ובמפה קשה, אבל לא במפה העשוי' לקנח בה הידים. שמא יבא לכבס המפה. תוספתא: