אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קסג

סימן קסב

א

בפרק קמא דשבת (דף י"ז:) אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום. ופרש"י אונין אגודות של פשתן מנופץ ונותנין אותו בקדרה לתנור ומתלבן. מבואר שהוא מלאכת מלבן. ובמרדכי סוף פרק ר"א דמילה זה לשונו. יש לאסור לנגב הבגדים השרויים במים בשבת סמוך לאש מידי דהוה אאונין של פשתן לתוך התנור. דאפילו בית הלל לא שרי אלא עם השמש. אבל בשבת אסור משום מלבן כמו שפרש"י. וכן משמע בפרק במה מדליקין (דף כ"ז:) האונין של פשתן משיתלבנו. ועוד יש. לאסור משום מבשל כמו מאן דשדא סיכתא לאתונא פרק כלל גדול עד כאן. והביאו בשלחן ערוך סימן ש"א סעיף מ"ו. ובמגן אברהם כתב דבמקום שאין היד סולדת ליכא משום בישול ובמקום שאין בישול אין ליבון. דאם לא כן. בחמה נמי ליתסר עד כאן:

וצריך ב) וצריך להבין דהתינח במקום שאין היד סולדת יש לומר דלא מתלבן כמו במקום שיד סולדת דעל ידי בישול מתלבן. אבל בחמה דפעמים שיד סולדת ומתבשל. אלא דלא מיתסר בישול בשבת אלא באור. או בתולדת אור. ובתולדת חמה משום גזירה אטו תולדת אור. ובחמה גופה מותר לכתחילה. וכדאיתא בפרק כירה (דף ל"ט.). והתינח בחיוב בישול. אבל במלבן דחיובו שלא באור כלל. וכיון דמתבשל מתלבן ולמה יפטור. מה נפקא מינה אם מתלבן באור או בחמה:

ג

וצריך לומר על פי פרש"י דבחמה מותר משום דאין דרך בישול בכך. וכשמתלבן על ידי בישול אין דרכו אלא באור. על כן פטור גם משום מלבן ומותר. ודוחק. דהא גם בפסח פטור כשבישלו בחמי טברי' משום לאו דבשל מבושל. על כורחין דלא מקרי בישול כלל. אבל הכא מקרי מתלבן (וראיתי להרב בשלחן ערוך שהשמיט טעם דמתלבן שבמרדכי לגמרי. ואולי הוקשה לו הנ"ל]:

ד

מיהו לפי מה שכתבתי בספרי אגלי טל במלאכת אופה ס"ק מ"ד במבשל בחמה הוי שינוי בנפעל ואף בשאר מילי דלאו שבת פטור. לא קשה מידי דפסח נמי הטעם משום שאין דרך בישול בכך:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה