אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קלה
מלאכת זורע. א) סק"ו בין תיבת הלכה בין תיבת ולא ועוד דרמב"ן בפי' התורה בטעם איסור ערלה ודין רבעי. שטעם מצוה זאת לכבד את ד' מראשית כל תבואתינו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לד'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד [לפי שהוא מועט ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים עד כאן לשונו הצריך לענינינו]:
ב
ושמעתי מקשים על טעם ראשון משום איסור ערלה בחוץ לארץ מהא דתנן פרק קמא דערלה משנה ב' עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור. וכל שכן הנוטע קודם שבאו לארץ כלל. ולאו קושיא הוא. דשאני התם שנטעו גוים וכמו שהביא ר"ש ספרא. דכתיב ונטעתם פרט לשנטעו גוים קודם שבאו לארץ. ואף דערלה נוהג בשל נכרים. מכל מקום נתמעט של נכרים קודם שבאו לארץ. וכן כתב המקנה בהדיא. והוליד מזה לענין חדש דכתיב קצירכם ולא קציר נכרים. לא נתמעט של נכרים אלא קודם ביאת ישראל לארץ עיין שם בשמעתא דחדש: