אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קכא

סימן קכ

שנית להנ"ל. א) מה שהקשה כבודו ממה שפרש"י דגרעיני תמרים שנמאסין בעינו כגרף של רעי נוטלין מלפניו ונותנו לבהמה. הנה דכשאין איסור טלטול אין איסור בלהאכיל לבהמה וכל האיסור להאכיל לבהמה משום איסור טלטול. לא שהאיסור לטלטל משום איסור להאכיל. והביא ר' עקיבא איגר בסימן שכ"ה סעיף י"א דבמקום דמותר לטלטל כגון גרף של רעי משמע מרש"י דמותר לי' להאכילו לבהמה. יפה הקשה:

ב

אך האמת כדבריי ור' עקיבא לשיטתו [ומרש"י אין ראי' כמו שיתבאר] בסימן רע"ט ס"ק י"ב דמשמע מר"ן דמה דשרי ר' שמעון מוקצה מחמת מיאוס היינו בנוטלו להשתמש בו ואינו חושש למיאוסו. אבל אם לא ירצה להשתמש בו אסור לטלטלו לצורך מקומו עיין שם היטב. אך בנו ז"ל היטב אשר השיג עליו עיין שם. וכן משמע להדיא ריש פרק מפנין דהא דלר' שמעון מותר לטלטל את האוצר לצורך אורחים. ואף דעדיין אוצר הוא. אך טעמא בעי כיון שלא חישב עליו לאכילה הא עדיין מוקצה הוא כדברי הר"ן ולמה מותר לטלטלו. ומוכח כמו שכתבתי דאין איסור טלטול מוקצה רק משום איסור התשמיש וזה שמותר בתשמיש דכשירצה להשתמש או לאכול יתבטל מהקצאתו] ממילא מותר בטלטול. ומוכח דאיסור טלטול מוקצה אינו בעצמותו אלא מחמת איסור התשמיש כמ"ש. ור' עקיבא לשיטתו דסבירא לי' באמת דכל זמן שלא חישב עליו להשתמש באמת אסור בטלטול. וזה נסתר מש"ס מפנין הנ"ל:

ג

ומרש"י אין ראי' דשם המעשה שאכל תמרים וצברם לפניו שהי' כגרף של רעי ונוטלן מלפניו ונותנן לבהמה. ועל כרחך דכשאכל התמרים כבר נתן מאכל לבהמתו. שהרי אסור לאכול קודם שיתן מאכל לבהמתו. ועל כרחך כבר נתן מאכל לבהמתו. והגרעינין שזורקין לפניהם אפשר לא יאכלו עד אחר השבת וליכא פסיק רישי' ומותר כיון שאינו מכוון למצוה להאכיל לבהמתו. או אפשר דאותן שנטלו מלפניו ונתנו לבהמה שלא בציווי ר' הונא עשו כן וגבייהו ליכא מצוה. והוא המצוה נעשה אליו ממילא:

דברי הדוש"ת הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה