אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קי

סימן קט

מלאכת בורר. להרב ר' אליעזר נ"י. א) מה שחדשתי בסק"א אות י"ג דכשאינו מלאכה במעשיו לבד רק בצירוף מחשבתו להניח לאחר זמן פטור. דמחשבה גרמא הוא. ומכח המעשה לבד אינו מלאכה ומותר. והקשה כבודו. דאם כן הא דסוחטין בפגעין ועוזרדין פרש"י דוקא שסוחטין למתק הפרי. אבל אם סחטן למשקה. כיון דאחשבינהו הוי לי' משקה. והא בסתמא ודאי אמרינן דלמתק הפרי. כיון דכל העולם אין סוחטין רק מחמת מחשבתו למשקה והוי לי' גרמא. יפה העיר:

ב

האומנם כי יש לומר דאי אפשר למעשה בלא מחשבה תחילה. וכשחישב לסחוט למשקה. שוב אף יסחוט סתם נעשה משקה במחשבתו תחילה אך הא ליתא. דבנדה (דף נ') מחשבת חיים לא שמה מחשבה מחשבת חיבור לא שמה מחשבה כיון דלא חל עליהם תורת אוכל. הכא נמי כיון דכשהי' בתוך הפרי לא חל עליהם שם משקה. מחשבה זאת אינו כלום:

ג

אך הא הקשיתי שם בעצמי על דבריי. דמכל מקום יתחייב על מעשיו. דהא על ידי מחשבה לבד לא הי' מלאכה רק בצירוף מעשיו. ולא גרע מזה אינו יכול וזה אינו יכול. ותרצתי משום דדרך לברור פסולת מתוך אוכל והי' מלאכה מחמת מעשיו. והרי הדרך שיעשה כן בעצמו כל המלאכה בלא גרמא. ועכשיו נעשה בצירוף הגרמא ובמעשיו רק החצי דומה לזה יכול וזה יכול:

ד

אך בהא דסוחטין בפגעין דלא שייך טעם זה. שוב דומה לזה אינו יכול וזה אינו יכול. ובודאי דהכי הוא. שהרי היסוד מדברי רש"י גיטין דאמחשבה לא מחייבינן לי' דגרמא. ושם הקשה רשב"א כהנים שפיגלו במקדש למה חייבין. ותירץ רשב"א משום דמעשה שחיטה עם המחשבה. ואם כן איך נפטור בשבת. הא איכא מעשה גם כן. אך משום דדומה לזה יכול וזה יכול דפטור משום דלאו אורחי' כנ"ל:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה