אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קט
ב"ה יום ה' דמ"ה לפ"ק פה אטוואצק שלום לכבוד אהובי תלמידי החריף ובקי מו"ה ליב הירש נ"י:
מכתבך הגיעני ראיתי שאתה שוקד על חיבורי ומילתא אלבישייהו יקירא ראיתי שהערות באיזה דברים אמרתי להשיבך. א) במה שכתבתי בסק"ד אות ד' דאם הוא והרוח עשו מלאכה בזה אינו יכול וזה אינו יכול לא שייך לפטור גם לר' שמעון דטעם ר' שמעון מפורש בתוספתא דאין שנים חייבין על מעשה אחת וברוח לא שייך חיוב. והקשית על זה מהא דהושיט ידו לחצר חבירו וקיבל מי גשמים והוציאם. דמקשה הש"ס מה לי הטעינו חבירו מה לי הטעינו שמים. ונימא דגם בזה עוקר וזה מניח פטור משום דאין שנים חייבים כו' ובשמים דלא שייך שפיר יתחייב עד כאן דבריך ב) ליתא מתרי טעמי חדא דלדידן דקיימא לן זה אינו יכול וזה אינו יכול חייב על כורחין לית לן טעם זה. ואף על פי כן זה עוקר וזה מניח פטור. ועוד דבזה עוקר וזה מניח לא שייך כלל טעם זה לפי מה שכתבו תוס' דראשון פשוט שפטור דאין סברא שעל ידי שני יתחייב הראשון אם כן אין דנין רק על השני. ג) אשר הקשית על מה שהמצאתי מהתוס' דאין שנים חייבין על מלאכה. ובכלים לענין טומאת זב לא שייך זה. כוונתי הי' כמו שכתבת בעצמך כיון שדנין על שניהם ואי אפשר לומר ששניהם עשו. והכי נמי בכלים אי אפשר לומר ששניהם השכיבו הזב. ואשר כתבת סמוכין לזה מהא דחולין כ"ח: תרי רובי בחד מנא ליכא וכפרש"י ורשב"א שם. יפה אמרת ואמת אמרת חזק ואמץ בתורה ובעז"ה תיעשה כלי מוכשר לחסידות ויראת שמים כנפשך ונפש הדו"ש הק' אברהם:
עוד לו במלאכת האופה לקמן סימן קכ"ח: