אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן ער

סימן רסט

ב"ה ועש"ק מ"ח למב"י תרמו"ל. תחל שנה וברכותי' לכבוד ידי"נ וידיד התבל הרב הגאון הגדול המפורסם נר ישראל כבוד קדושת שמו מפארים מו"ה חיים אלעזר שליט"א. א) הגיעני מכתב מכבוד גיסי הרה"ג נ"י ובתוך מכתבו כי הגיעהו תשובתו דמר ניהו רבה. והסכים להתיר בדלתות ראויות לנעול. אך החמיר שיהי' של חוליות חוליות שאם יכפלו הדלתות על צירן לא יארכו ויהי' ניכרים. אלה הדברים כתב אלי בקיצור. ובגוף התשובה כתב שלא עיין עוד אולי ישיבהו עד כאן דבריו:

ב

ולאשר לדעתי יש לחוש אם יהי' ניכרים והי' למוזר בעיני הממשלה ויוכל לצמוח מזה קלקול חלילה. ולדעתי נראה כיון שצורת הפתח כשר אפילו גבוה למעלה מעשרים דאפילו היכר קצת ליכא כדמוכח ברש"י (ד':) בסוף העמוד דאף דקורה משום מחיצה שיעור עשרים אמה משום היכר. והיינו דאף דמשום מחיצה. מכל מקום היכר קצת בעי כמו שכתבו התוספות סוכה (דף כ"ב:) דיבור המתחיל אבל. וכן מסתבר דלא עדיף מלחי למאן דאמר משום מחיצה. מכל מקום יותר מד' אמות פסול דבעי היכר קצת על כל פנים. ומוכח דלמעלה מעשרים אפילו היכר קצת לא הוי. ומכל מקום צורת הפתח למעלה מעשרים כשר. על כרחך דבצורת הפתח לא בעי היכר כלל. וכל דלתות שאין נעולות דעדיפי מצורת הפתח. שהרי לחנניא לא מהני צורת הפתח רק דלתות. ודאי לא בעיין היכר כלל:

ג

ואף שהתוס' כתבו גבי מבוי עקום דבעינן שיראו הצורת הפתח כל בני מבוי. היינו משום שבמבוי אחרת אינו נראה הצורת הפתח כלל. מה שאין כן למעלה מעשרים אם יסתכלו למעלה יראו ואף דעכשיו אין היכר. וכן בדלתות אם ינענעו הדלתות וגם הרי עושין הדלתות שטאחעטליך. ואין עושין כן בכתלים. יבינו שהם עירובין. ואם נחלק משום שבצורת הפתח על כל פנים נכרים הלחיים שמכאן ומכאן. גם כאן יכולים להעמיד לחיים מכאן וזה דבר נקל לעשות:

ד

עוד יש לי לומר כי בערב שבת סמוך לערב יסגרו קצת באופן שיהי' ניכר על כל פנים שהם דלתות וככה יהי' עד הלילה ושוב. נאמר הואיל והותרה הותרה. כמו שכתבו התוספות עירובין (דף מ"ב:) גבי דאית לי' גדודי והים כסהו ואין המחיצות ניכרות. וכתבו התוס' דמכל מקום מותר לטלטל בחצר כיון שהמים באו בשבת והואיל והותרה הותרה. והיינו דכיון שהמחיצה טובה רק שאינה ניכרת חשיב איתנהו למחיצות. והכי נמי בדלת שהיא מחיצה טובה כנ"ל. ור' עקיבא איגר ז"ל נסתפק אפילו בלחי שלא סמכו עלי' מאתמול כיון שאין החסרון רק משום היכר נאמר הואיל והותרה הותרה. ה) והא דעירובין (דף ט"ו) דאמר רב כהנא לרב נסמוך אדיקלא אמר רב מי סמכי עלי' מאתמול ואף שמאתמול הי' לחי. ואם כן נימא הואיל והותרה בתחילת שבת. שגם עכשיו איתנהו מחיצות היינו היא דאילן אלא שלא סמכו עלי' מאתמול. לא קשה דרב לית לי' הואיל והותרה הותרה עד כאן דבריו:

ו

אך בחי' הרשב"א עירובין כתוב מפורש דרב הונא לא פליג ארב רבי' וגם רב אית לי' הואיל והותרה הותרה אלא משום דליתנהו למחיצות. הרי דאף שיש עכשיו מחיצה שלא סמכו עלי' חשיב ליתנהו למחיצות ומכל מקום אין מזה סתירה לתוספות הנ"ל דלחי לאו מחיצה גמורה. ותדע דלבית שמאי ד' מחיצות דאורייתא לא מהני לחי לבד. על כן חכמים גם כן לא חשבוהו מחיצה רק בצירוף קצת היכר וכשאין היכר לא חשיב איתנהו למחיצות. מה שאין כן בגדודי שהוא מחיצה טובה. והוא הדין בדלתות שהם מחיצה טובה וטפי מצורת הפתח כנ"ל:

ז

אך הא כתבו התוספות בפרק הדר דלא אמרינן הואיל והותרה היכי שבתחילה לא הי' ראוי לעמוד ההיתר כל השבת והכא בטח יצטרכו להחזיר אחר כך הדלתות למקומן. והרה"ג מליטרמיסק אומר כי אם סגרו קצת הדלתות סמוך למוצאי שבת גם כן כיון שתחילתו וסופו בהיתר שפיר דמי. והביא ראי' מהא דפרק חלון (דף ע"ח:) ר' נחמן בר יצחק אמר אילן פלוגתא דר' ורבנן ואף דכל היום לאו פתחא הואיל בתחילה ובסוף פתחא הוא שפיר דמי והכא נמי בנידון דידן:

ח

ולעניות דעתי לעיקר הדין אין צריך כלל אלא שדלתות לבד יתירו ואפילו אינם חוליות. ולכל היותר להעמיד לחיין כנ"ל. זולת אם באנו לצאת ידי הפוסקים דדלתות אינם מועילות בהכשר רשות הרבים. ושנאמר רשות הרבים יש אפילו אין ששים רבוא שכתבתי שם להסכים עם גיסי הרה"ג נ"י לעשות גם פסין. ואני כתבתי שדי בארבע טפחים. זה אשר נראה לי:

דברי ידידו הדוש"ת ומברכו בחג שמח ויקבל אור נותן תורה בקדושה ובטהרה הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה