אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן עט
להרב ר' צבי יהודה נ"י.
א
במ"ש בס"ק י"ב אות כ"ג דהוצאה מרשות לרשות בלא עקירה וגם בלא הנחה שלא הי' לא זה ולא זה אין ראי' שיאסור אף מדרבנן וכתב מעלתו שיש ראי' מתוס' מכלתין ג' שהקשו אמאי לא פשיט דעקירת גופו כעקירת חפץ מהא דתנן לא יצא החייט במחטו ערב שבת עם חשיכה שמא ישכח ויצא ואי לאו כעקירת חפץ הא לא מצי למיתי לידי איסור דאורייתא. ויש לומר דאפילו הכי אסרו רבנן. ולשיטת ר"י דמיבעיא לי' גם לענין הנחה, נמצא דאי לאו כעקירת חפץ הנחת גופו נמי לאו כהנחת חפץ דמי. והוי הוצאה בלא עקירה ובלא הנחה*) ואף על פי כן אסרו רבנן. וכיון דהכי סלקא דעתך מהיכי תיתי נאמר דאליבא דאמת דכעקירת חפץ דמי חזר מסברא זו:
ב
זה אינו קושיא דאם כן יקשה לרבא (דף י"א) דלא גזר גזירה לגזירה הא למה דסלקא דעתך לאו כעקירת חפץ ואפילו הכי אסרו רבנן על כרחך גזרינן גזירה לגזירה. ולמה נאמר דאליבא דאמת לא גזרינן גזירה לגזירה. ע"כ הא לאו הוכחה:
ג
ועוד דבתוס' שם (ע"ב) דיבור המתחיל הי' טעון אוכלין מבעוד יום והוציאן משחשיכה חייב. וכתבו תוס' בעמד לפוש איירי דבלא עמד לפוש לא בטלה עקירה ראשונה ונקט מבעוד יום דאי משחשיכה לא הוה שמעינן מידי דאפילו אי עקירת והנחת גופו לא הוי כעקירת והנחת חפץ חייב משום עקירה ראשונה. והנה שם ברש"י דיבור המתחיל מבעוד יום דאי שדי לי'. דעקר מערב שבת והניח בשבת דומה לשנים שעשאו. ואם כן היוצא במחטו [שעליו מבעוד יום] בשבת אפילו בלא עקירה והנחה בשבת מכל מקום אסור משום עקירה שמערב שבת [לא זכיתי להבין דמאחר דאין כאן הנחה בשבת מהיכא תיתי לאסור העקירה דמערב שבת. ורש"י דמדמה לשנים שעשאו הוא רק כשהניח בשבת. המגיה]. לפום סברא דהשתא הנחת גופו לאו כהנחת חפץ ד) ואין לפקפק כיון דשנים שעשאו דרבנן והוצאה בלא הנחה דרבנן יחשב כעין גזירה לגזירה. ליתא דרמב"ן פ' המצניע המוציא חי לכרמלית אסור מדרבנן. אף דחי לרשות הרבים דרבנן וכרמלית דרבנן. והכי נמי בזה. ועל כן אם יצא בשבת במחטו שעליו מבעוד יום אף עקירת והנחת גופו לאו כעקירת והנחת חפץ יאסור מדרבנן ואסרו חכמים מבעוד יום גזירה אטו משחשיכה כדברי תוס' דמכל מקום אסרו חכמים: