אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן עח

סימן עז

לחתן אחי ד"מ נ"י.

א

על מה שכתבתי בסק"ז אות י"א ראי' לשיטת ריטב"א. דלתוס' קשה למה לי' לרבה לתרץ משום אין חילוק מלאכות. הא לרבה חיוב מנכש בכלאים רק משום מקיים. ומדתני המנכש והמחפה בכלאים לוקה שר' עקיבא אומר המקיים חייב. מוכח דסבירא לי' מחפה משום מקיים. ומחפה לאו היינו זורע. ואיך יתחייב ביום טוב. ומוכח כריטב"א שגם לרבה יש חיוב בשבת ויום טוב במנכש והוא הדין במחפה. אך ביום טוב באיכא תרתי ואי אפשר לחייב על שניהם דאין חילוק מלאכות ליום טוב חייב על חורש שדומה לו יותר. על כן הוצרך רבה לומר משום דאין חילוק מלאכות ליום טוב:

ב

ועל זה כתב מעלתו שגם לריטב"א יוקשה דלמה דמפרש רבה משום מקיים אין צריך לאוקמי בהדי דחריש מחפה ואין כאן זורע. זה אינו קושיא. דבסוף הסוגיא בריטב"א דיבור המתחיל האי תנא איסור כולל לית לי' זה לשונו והקשו בתוס' נהי דתי'. הא דשבועה. איך יתרץ אידך פירכא דקוצץ בהרתו כו'. ותירץ דלא חשש תלמודא להא דאף על גב דתני יש [חמש צריך לומר] שמונה ולא אמרינן תנא ושייר כדאיתא לעיל שאני התם דהוי מידי דיום טוב. וכיון דאיירי ביום טוב אית לי' למיתני כל לאוי "דאפשר" מיום טוב עד כאן לשונו. ואם כן אף על גב דמתני בלא חיפה בהדי דחריש. היא גופה קשיא לתני שחיפה בהדי'. ויהי' לאו יותר. דהוה לי' למתני כל לאוי דאפשר מיום טוב. ובודאי כוונת ריטב"א במילת דאפשר. ליישב מה שהוקשה למעלתו דאימא לרבה שלא חיפה וחיוב משום מקיים. על כן כתב דמכל מקום אפשר בשחיטה:

ג

מ"ש דעל זריעה וזמירה לא יתחייב אלא מלקות אחת דאין חילוק מלאכות לשביעית. ליתא דהא תרי לאוי נינהו ובודאי חייב שתים. וריטב"א לא אמר אלא בזריעה וחרישה דאין בחרישה לאו בפני עצמו:

ד

מה שהקשית מנא לי' לש"ס דבצירה אתא ללמוד דלא מחייב על תולדות דלמא לחיובי תרתי אתי. על כיוצא בזה משני הש"ס פסחים (דף כ"ד:) כל היכי דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי אף דהקו' הי' שילקה שני מלקיות כמו שהביא הש"ס הדמיון מאכל פיטותא. ועיין רמב"ן ס' המצות שורש תשיעי מה שהשיג מסוגיא זו על הרמב"ם. מכל מקום משני הש"ס כן:

דברי הדו"ש דודך הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה