אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן עא

סימן ע

לר' שלמה דוד נ"י.

א

על מה שכתבתי במלאכת זורע ס"ק כ"א דזומר לגבי אילן חשיב כחק תוכות רק חייב משום מלאכת מחשבת כמו שכתב הר"ן על כן בעינן שיתכוין לנטיעה. והקשה כבודך דאם כן לרשב"א דפטר בחק תוכות יפטור זומר. אלא ודאי שניא כתיבה דקיל גם לענין כותב בשמאל [זה אינו כלום. שהטעם פשוט שאין דרך כתיבה בכך. מה שאין כן הוצאה דרך בשמאל גם כן] וגם קצר קמה ושבולת מקיפות אותה לענין מוקף לדירה (זה טעות דהתם לענין מחיצה עשוי' בידי אדם] שקצר באמצע והניח השבולת סביב דהוי בידי אדם אף דהוי כמו חק תוכות. וכן צבי שנכנס לבית ונעל בפניו אף שלא עשה מעשה בהצבי. רק בחק תוכות בכתיבה פוטר הרשב"א והוא הדין הר"ן דהוצרך לטעמא דמלאכת מחשבת רק בכתיבה הוצרך לזה עד כאן דבריך:

ב

והאמת כי בכל דבר צריך מעשה בגוף הדבר והעד החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה. וטעם נעל בפני' גם כן משום מלאכת מחשבת. וגם רשב"א סובר כן. אך קמה קצירה משום דהוה כמו חופר בור דפשוט דהוה רשות היחיד. וכמה משניות דבארות רשות היחיד אף שאין המחיצות בידי אדם רק שעשה החטט. דאין צריך רק שיעשה הרשות היחיד בידיו, ואין חילוק בין עשה המחיצות בידיו או החלל למאן דאמר מאליו לא מהני. ועוד דכל מידי דשבת ממשכן גמרינן. כמו לענין מוקף לדירה דילפינן מחצר המשכן מאה על חמשים [עיין תוס' עירובין (דף כ"ג.) דיבור המתחיל שהוא] ובמשכן דכתיב מלאכת מחשבת הי' גרמא כמעשה. על כן עשיית המחיצה בגרמא כמעשה:

ג

אך טעם הרשב"א חק תוכות בשבת פטור לפי מה שכתב בספר התרומות הלכות גיטין סימן ר"ה דחק תוכות לא הוי אות על כן לא מהני העברת קולמוס לשוי' אות עיין שם ששינה ושילש דבר זה. ועל כן לענין שיחשב אות דלא מצינו שיצטרך מחשבה וכמו שחיטה דאפילו בלא כוונה חשיב מעשה. וזרק סכין לנועצה בכותל ושחטה כדרכה שרי. וכיון שאין צריך מחשבה לא מהני מחשבתו לשוי' אות כיון דלא במחשבתו תלוי. וכיון דלא הוי אות שוב לא הוה מלאכה גם כן. דהמלאכה הוא הכותב שתי אותיות ובחק תוכות לאו אותיות הם:

ד

והר"ן שחולק דחייב משום מלאכת מחשבת. אין צריך לומר דפליג אספר התרומות וסובר דחק תוכות חשיב אות. שהרי בספר התרומות שם כתב גם כן חק תוכות בשבת חייב משום מלאכת מחשבת וכן כתב בהלכות תפילין. אך הוסיף משום דבמשכן לא הי' מדקדקין איך לעשות האותיות אם בחק תוכות או יריכות רק שיהא ניכרות האותיות. ועל כן אף דחק תוכות לא חשיב אות חייב כאן כיון דאותיות כאלה הי' במשכן, והשתא לענין שיחשב אות מהני מה שאותיות כאלה הי' במשכן. ולענין שיחשב מעשיו דלזה לא מהני מה שהי' במשכן. שהרי זה עוקר וזה מניח אף שהי' במשכן פטורין. משום שלא נחשב הוא עושה המלאכה. ומה בכך שהי' במשכן ומלאכה הוא. מכל מקום הוא לא עשאה. כמו שכתבו התוס' (דף ג') עיין שם. והכי נמי בחק תוכות אם לא יחשב שהוא עשה האות אלא כמו דנעשה מאליו יפטור. אך לזה שוב מהני טעמא דמלאכת מחשבת דמשום מחשבתו חשיב מעשיו כמו זורה ורוח מסייעתו ורשב"א אינו סובר כן אלא דודאי במשכן הי' כותבין כדרכן. ואם כן פטור בחק תוכות משום דלא חשוב אות:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה