אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן לה
כבוד הרב המאה"ג כו' מו"ה צבי הירש נ"י אבד"ק שפערוב. אשר ביקשו להכניס הכותל מערבי המפסקת בין הבית המדרש בין העזרת נשים לתוך בית המדרש להרחיב את העזרת נשים ולעומתו הכותל מזרחית לסותרה ולהרחיקה שתי אמות לצד חוץ להשלים השתי אמות שנחסרו לצד מערב. ומסופק כבודו אולי יש איסור מחמת הורדת הקדושה במערב מבית המדרש לעזרת נשים. ומחמת נתיצת כותל מערבית כיון שאינו לצורך בית המדרש רק לצורך עזרת נשים. ומסופק אם יתיר על ידי מכירה ושוב לחזור ולקנותה לצורך עזרת נשים:
א
הנה לענין חשש השני מחמת איסור נתיצה אם יועיל היתר מכירה תלוי במחלוקת רמב"ן ור"ן דלרמב"ן מה שבית הכנסת יוצא לחולין על ידי מכירה משום דבשנמלכו בני העיר שלא להתפלל עוד בבית הכנסת הזה הוי כתשמישי מצוה לאחר זמן מצוותו [אבל בלא טעם זה הי' דינו כאבני היכל שנגממו שאין להם פדיון] אבל בנידון דידן שרוצים להעמיד כותל זה לאחר שתי אמות. הנה עוד רוצים בכותל זה לבית המדרש. ועדיין הוא בתוך זמן מצוותו. לא מהני מכירה לחושבו לאחר זמן מצוותו כיון שדעתם לחזור ולקנותו אך לר"ן דמהני פדיון ודאי מהני מכירה גם לאיסור נתיצה:
ב
והנה נתיצה בבית הכנסת או בבית המדרש מבואר ברמב"ם במנין המצוות לא תעשה ס"ה שהיא דאורייתא וראוי לחוש לרמב"ן. אך ראיתי בתמים דעים לראב"ד סימן קט"ו וז"ל ודאי בבית הכנסת וכל הדומה לו שאין קדושתה מחמת עצחה ודאי יכולין בני העיר להפקיע מקדושתה ולפיכך העמידוה בספר תורה יע"ש. מבואר שגם בתשמישי קדושה יכולין להפקיע קדושתה ועל כרחך דנתחלל על ידי מכירה:
ג
ויש לדחות ולומר תשמישי קדושה יש להם פדיון שדומים לכלי שרת שמעיקר הדין יש להם פדיון כמו שכתבו התוס' מעילה (דף י"ט) ד"ה מאי. ואינו דומה לאבני היכל שהיכל גוף קדושה. אבל בית הכנסת שפיר דומה לאבני היכל. ואי לאו שהוא לאחר זמן מצוותם לא הי' לו פדיון. והא דכתב הראב"ד בית הכנסת וכל הדומה לו שאין קדושתה מחמת עצמה. אין הפי' שאינו גוף קדושה. רק שאין קדושתו רק מחמת שדעתו להחזיקו לבית הכנסת להתפלל בו ואינו דומה לספרים שקדושתם מחמת שהוא פרשיות של תורה. ומכל מקום בית הכנסת גוף קדושה ואין לו פדיון ואינו דומה לתשמישי קדושה שדומים לכלי שרת:
ד
אך נראה דלרמב"ן דבית הכנסת דין תשמישי מצוה עליו ודאי אין איסור נתיצתו מדאורייתא ורמב"ם דסובר שהוא מדאורייתא משום דסובר שדין קדושה יש לו ואם כן כל החשש שיאסור מדרבנן ובדרבנן הלך אחר המיקל וסומכין על הר"ן ומותר על ידי מכירה:
הק' אברהם.