אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן כט

סימן כח

ב"ה א' וישב תרו"ן לפ"ק. שוכ"ט לכבוד הרב המאה"ג כו' כש"ת מו"ה חיים זעליג נ"י האבד"ק לובראנץ:

א

מכתבו הגיעני על דברי ריבות בשעריו. אשר עמד אחד להתפלל לפני התיבה מחמת אבילות ר"ל. ואמר י"ג מדות ווידוי בבהמ"ד אשכנזית והרבה מבעה"ב עמדו כנגד זה באמרם כי אסור לשנות מנהג קבוע. בשגם שהי' שם רבנים גדולים ומופלגי תורה ולא נהגו כך. ומעלתו החזיק בעדם מירושלמי דאף ששלחנו לכם נוסח תפלה אל תשנו ממנהג אבותיכם:

ב

ואני אומר כי אין זה ענין לכאן כלל שהרי מבואר בגמרא וכל הפוסקים דאחר תפלה יכול להתפלל מה שירצה. ועל כן אומרים אלקי נצור כו' ואפילו בא לומר וידוי כסדר יום הכיפורים אומר. הנה נתבאר דאף שאינו מחויב מן הדין. מכל מקום היא רשות. מעתה מה זה זלזול בכבוד ראשון שלא אמרו רק מה שמחויב. ואף הם הי' מודים שאם רוצה לומר אומר, וכן בענין י"ג מדות מאחר שבציבור מותר לומר י"ג מדות הרי זה כשאר תפלה שמותר לומר לאחר תפלתו ואין זה ענין לירושלמי שהיא באמצע תפילה. והמג"א (סימן ס"ח) הביאו לענין הפיוטים שאומרים באמצע התפלה. אבל לא בוודוי וי"ג מדות שאומרים אחר התפלה:

ג

גם אין לפקפק משום שי"ג מדות הם שבחו של הקב"ה ואסור לספר בשבחו של הקב"ה. דלא מבעי' לדעת רש"י דזה בתוספת ברכה. אך גם לדעת מהר"ל בנתיבות עולם פי"ב מנתיב העבודה דאפי' בלא ברכה אסור. מכל מקום כתב שם דזה דוקא אם כוונתו רק לשבח בזה החילוק בין אחר התפלה דאסור בין תוך התפלה דמותר דבתוך התפלה כוונתו בשביל תפלתו. וכן בזה שמתפלל להתנהג עם י"ג מדותיו אין בזה חשש כלל:

ד

ולהיפוך אם יעמוד מתפלל בבית המדרש שמתפללים שם ווידוי עם י"ג מדות. ועמד זה והתפלל בלא זה יש בזה שינוי המנהג לא מיבעי' אם כך מנהגם משנים קדמוניות. אף גם אם מקרוב חדשו מנהג זה הלא קבלו עליהם חובה ודומה לתפלת ערבית רשות דאם התפלל איזה פעמים שוי' עליו חובה. והאידנא קיבלו עליהם חובה. אבל להיפוך במקום שלא נהגו לאומרו ונמלכו לומר אין בזה שינוי מנהג כלל:

ה

מיהו שליח ציבור שאומר שלא מדעת ציבור. ודאי אינו ראוי לעשות כן. כי אין לשליח לעשות יותר ממה ששלחו. ואין לו להאריך עליהם. ושמא אין חפצים בכך. וגם בענין ווידוי יש טעמים שלא לומר גם כן. עיין רשב"א ריש חולין ברבוי קרבנות דיש חשש שעל זה יסמוך לחטוא. כן יש לומר ברבוי ווידויין. וגם כי מבואר בספרים קדושים כי המתודה ואחר כך עובר מעורר קטרוג. סוף דבר אין לשליח ציבור לעשות כן שלא מדעת ציבור:

ו

אך אם ירצו רוב ציבור מדעת רב שבעיר להתנהג מכאן ולהבא לומר י"ג מדות עם ווידוי אין בזה חשש כלום. ואין זה תלוי בספרד ואשכנז. והרבה בתי מדרשים שמתפללין אשכנזים ואף על פי כן אומרים ווידוי עם י"ג מדות. אך כל זמן שלא חדשו מנהג לא יתפלל שליח ציבור לא ווידוי ולא י"ג מדות. ויוכל להיות שאם גדול העיר שהכל סומכין על דעתו ירד לפני התיבה רשות בידו לומר י"ג מדות גם ווידוי שמסתמא מתרצים. אבל אינש דעלמא לא יעשה כן כלל. ואם לא יציית ראוי לגעור בו. מעתה הקולות יחדלון. ואין כאן מקום למחלוקה והי' בזה שלום:

הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה