אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן כד

סימן כג

א

דעת הטורי אבן דלא תקנו בשום יום טוב שיר בשני התמידין זולת במוסף. רק בראש השנה תקנו שיר של בין הערבים כדי להזכיר זכות שופרות של מתן תורה. וראיית הט"א מסוכה (דף נ"ה.) דחול המועד סוכות "הומבה"י." ופרש"י בשיר של מוספין. מכלל דבשחרית ובין הערבים אין שיר מיוחד רק שיר של יום ובמחכת"ה אישתמיטתי' פרש"י ערכין (דף יו"ד.) דבי"ב ימים שהחלל מכה לפני המזבח. הלוים משוררים את ההלל בעת הקרבה. ושמונת ימי החג מכללם. ועל כרחך בעת התמידין. שאם במוסף. הלא שיר חול המועד סוכות "הומבה"י". רק ע"כ בעת התמידין. וכן פרש"י סוכה ריש פרק החלל בהדיא דהחלל מכה בעת התמידין ובערכין פי' דבעת שהחלל מכה הלוים משוררים הלל. הנה דבעת התמידין הלוים משוררים הלל. ולא שיר של יום. וע"כ פי' "הומבה"י" במוסף. דאילו בתמידין שוררו הלל. ולעולם ביום טוב שאין החלל מכה כגון בששה ימים אחרונים של פסח. אפשר שתיקנו שיר בפני עצמו וכן דעת חקרי לב דבכל יום טוב תקנו שיר של יום טוב כמו בראש השנה:

ב

אך בראש חודש בשל שחר פשיטא שלא תקנו דלא עדיף מראש השנה. אך גם בתמיד של בין הערבים דעתו שלא תקנו שיר. וראייתו מדפרש"י נתקלקלו הלוים בשיר בראש השנה דוקא ולא בכל חודש. ואף דתני נוהגין אותו היום קודש. כל ראש חודש הוא קודש שהרי אומר מקודש החודש. עד כאן דבריו. ואינם ברורים אצלי. דמאי שנא בתמיד של שחר לא תקנו כמו בראש השנה. הלא בראש השנה הטעם משום דרוב פעמים לא נודע שהוא ראש השנה בעת שמקריבין התמיד שעדיין לא באו עדים. והתינח בראש השנה שמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר. ובחסר הוצרכו לעדים. אבל בראש חודש מלא אין צריך לעדים. דאי אפשר שיהי' חודש יותר משלשים יום ורובם של חדשים הם מלאים לפי חשבון י"ב תשצ"ג. ואותם תשצ"ג חלקים אחת לג' שנים מצטרפין ליום כדאיתא בערכין (דף ט':). נמצא דרובם מלאים. וכל שכן בהצטרף למיעוט שבאים העדים בבוקר. דהוי רוב שיודעים שהוא ראש חודש. ושפיר יש לומר שתקנו שיר של ראש חודש אם נודע שהוא ראש חודש בעת התמיד של שחר. גם מה שהביא ראי' מדלא פרש"י אותו יום קודש בכל ראש חודש. גם כן אינו נראה. דראש חודש לא נקרא יום קודש. תדע שבין שבת לראש חודש. ואפילו בין שבת לחול המועד מבדילין בין קודש לחול על כן פי' אותו יום קודש ביום טוב קודש. שבין שבת ליום טוב מבדילין בין קודש לקודש. ועיין בזוהר הקדוש בפסוק ואנשי קודש תהיון לי קודש יותר קדושה מקדוש. ואין ראי' מדקאמרינן מקודש החודש שיהי' נקרא יום קודש:

ג

אך יש להביא ראי' דבראש חודש אין שיר של ראש חודש רק במוסף מהא דסוכה (דף נ"ד:) דמקשה לרב אחא דאמר תוקעין על כל מוסף ומוסף. מהא דראש חודש שחל להיות בשבת שיר של ראש חודש דוחה לשיר של שבת. ואם איתא נימא דשבת ונימא דראש חודש. עד כאן. ואם איתא שתקנו שיר של ראש חודש בתמיד של בין הערבים. נימא דהכא בתמיד של בין הערבים. אלא ודאי דבתמיד לא תקנו של ראש חודש כלל רק במוסף ושפיר מקשה לר' אחא:

ד

ובמ"ש דבראש חודש לא תקנו שיר רק במוסף ניחא עוד הסוגיא דמשני רב ספרא מה דוחה דוחה לקדם, ומקשה ואמאי תדיר ואינו תדיר תדיר קודם ע"ש. ולכאורה קושיא זו אפילו בלא דר' ספרא דהא דין תדיר אפילו לדחות שאינו תדיר לגמרי כדאי' במנחות (דף מ"ט) עיין שם, ובתוס' כתבו בלא ר' ספרא הי' יכול להקשות כן. אך אין כן משמעות הסוגיא. אך לפימ"ש דלא תקנו שיר של ראש חודש אלא במוסף. ובשבת הא יש בשל שחר מזמור שיר ליום השבת. ובשל בין הערבים אז ישיר מי כמוכה ואז ישיר כדאיתא ר"ה ל"א ע"א. אם כן אם גם במוסף יאמרו של שבת ולא של ראש חודש לא יאמרו שיר של ראש חודש כלל. אבל אם ידחה של ראש חודש לשל שבת. הרי אמרו של שבת בשל שחר ועוד עתיד לומר של שבת בין הערבים. וכהאי גוונא ברכות (דף שליח ציבור שלא הזכיר של ראש חודש בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרו במוספין. אך לר' ספרא דמשני לקדם. דבין כך ובין כך יאמרו שיר של ראש חודש גם כן. שפיר מקשה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. וגבי חול המועד סוכות דתני התם דאומר "הומבה"י". ואם חל שבת באחד מהם ימוטו ידחה. היינו משום דהתם בשני התמידין החלל מכה אפילו כשחל בשבת. כדתנן בערכין י' ע"א דחליל מכה בשמונת ימי החג. ואי אפשר לשמונת ימי החג בלא שבת. והא דחליל מכה מפורש בגמרא משום דיחיד גומר בהן את ההלל. ופרש"י שם שגם הלוים בשעה שהחליל מכה משוררים ההלל. ואם כן גם בשבת בשני התמידין משוררים שיר של יום טוב ולא של שבת. והיינו משום שמחת ההלל עדיף על כן במוסף דוחה שיר של שבת לשל יום טוב. אבל בראש חודש נהפוך הוא כנ"ל. על כן לא מקשה רק לרב ספרא:

ה

והנה הגם שביארנו שבראש חודש לא תקנו בתמידין שיר של ראש חודש. אין ראי' מזה ליום טוב שלא תקנו בו שיר בתמידין. דיש לומר שאני ראש חודש שלא תקנו חכמים בשחרית ומנחה ברכה בפני עצמו רק במוסף. הוא הדין דלא תקנו בו שיר רק במוסף. אבל ביום טוב שתקנו בו ברכה גם בשחרית ומנחה. הוא הדין שתקנו בו שיר. ודומה לראש השנה שתקנו בו שיר בתמיד של בין הערבים. ומכל מקום נראה ללמוד מזה לחול המועד פסח שלא תקנו בו שיר בתמידין. ובשביעי של פסח צ"ע. דמראש חודש אין ראי' כנ"ל. ויש לומר שדומה לראש השנה. או יש לחלק שהרי כל ימות השבוע תקנו שירה נגד מה שנברא בו במעשה בראשית ממילא בראש השנה שבו נברא העולם. ראוי לומר בו שיר בפני עצמו. שאינו בדין לומר בו שיר פרטי נגד מה שנברא ביום זה. ור"ה נחשב בריאת העולם בכללי. אבל בשאר יו"ט אפשר שלא עקרו שיר של יומו:

ו

העולה מזה דבי"ב ימים שהחליל מכה בו אמרו הלוים הלל בתמידין. ושבועות ושמונת ימי החג ויום טוב ראשון של פסח מכללם. ובראש חודש ובחול המועד פסח לא תקנו בו שיר בתמידין. ושביעי של פסח ויום הכיפורים צ"ע:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה