אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן יג
תשובה לפרצאווי.
א
כתב הפרמ"ג (סימן ל"ב סק"ה) באשל אברהם. דמי שכותב בימין ורוב מלאכתו בשמאל או להיפוך לא יכתוב תפילין. דלענין הנחה יש דיעות דר"י מפריז וטור וסמ"ק סוברים דאזלינן בתר כתיבה דבה קושר ובשני' מניח. ובעה"ת סובר דאזלינן בתר יד כהה. ואם כן יש לספק שמא הלכה כבעל התרומה ומניח ביד שכותב בה שהיא היד כהה וקושר בשניי'. ונדרוש וקשרתם וכתבתם דביד שקושר בה דוקא כותב סת"ם. ואם כן לא מצי למיכתב ביד שדרכו לכתוב תמיד מחמת ספק הנ"ל. ואף דהסוברים דאזלינן בתר יד כהה לא דרשו דביד שכותב קושר. היינו משום דקרא דיד כהה מפיק מדרשא זו עיין שם:
ב
ולא נראה לי דאף שדרש זה מצינו בהגהמי"י (פ"ב מהלכות תפילין וט"ז יו"ד סימן רע"ז). זה לפי הדרש דהנחת תפילין בשמאל נצמח מדקשירה בימין. דדרשינן וקשרתם וכתבתם מה כתיבה דרכו בימין. על כן נוכל לדרוש מה קשירה כו'. דהא אי לאו שאמרה תורה לקשור בימין הי' אפשר לקשור בשמאל ולהניח בימין. ואף על פי כן אמרה תורה לקשור בימין. הוא הדין כתיבה דוקא בימין. אבל הפרמ"ג דאזיל להפוסקים דאזלינן בתר יד כהה. ממילא אי אפשר לקשור אלא בימין. ואין למדין אפשר משאי אפשר. ואפילו לר' פפא נדה (דף ל"ז:) בהיקש דנין אפשר משאי אפשר דעל כרחך הקישן הכתוב. הא כתבו התוס' שם דזה דוקא בשאין צריך ההיקש לדבר אחר. והכא צריך לכל שאינו בקשירה כגון אשה ועבד כו' אינם בכתיבה:
ג
ועוד יש לדון בעיקר סברת הפרמ"ג דאף להסוברים דאזלינן בתר יד כהה ומניח תפילין ביד שכותב וקושר בשני' ולא דריש מה כתיבה בימין. משום דדרשא דיד כהה מפיק מהיקשא. ולא אמרינן דלא יניח כלל. ביד שעושה בה מלאכתו לא. שאינה כהה. ביד שכותב לא. שבה צריך לקשור. ולהניח ביד שקושר בה אי אפשר. אלא דזה אינו דעל כרחך צריך להניח תפילין אם כן להיפוך כשנדרוש מה קשירה ביד שעושה רוב מלאכתו. אף כתיבה בה יכתוב. והא אי אפשר. דכיון שאינו כותב בה אם יכתוב בה יחשב כלאחר יד לענין שבת. וכיון דפטור לענין שבת לא הוה כתב לגבי סת"ם. וכמ"ש בספר התרומה דאי אפשר שיכתוב תפילין בשבת ויפטור. אלא דכלאחר יד לא חשיב כתב לגבי סת"ם. וכ"כ תוס' מו"ק (דף י"ט) דתפילין אי אפשר בשינוי דצריך כתיבה תמה. ואם כן באיזה מהם יכתוב:
ד
אך סברת הפרמ"ג בשלמא תפילין חובת הגוף להניח כל אחד ואחד. אבל כתיבה אטו כל אחד מחויב לכתוב. ובאמת איש שכותב בזה ועושה מלאכתו בשני' לא יכתוב סת"ם. אך למה שפסק רמ"א יו"ד (סימן רע"ו) דבקניית ספר תורה אינו יוצא מצוות ועתה כתבו לכם וצריך לכתוב בעצמו או על ידי שלוחו. ואם לא יוכל לכתוב בעצמו לא יוכל לעשות שליח וכמ"ש בתוס' ישנים עירובין (דף י"ג.) דמי שידיו קטועות אינו יכול לעשות שליח על הכתיבה. ועל כרחך שיכול לכתוב. ביד שכותב בה תמיד:
ה
מלבד כל זה חשש הפרמ"ג רחוק שהרי בשולט בשתי ידיו שבודאי צריך לקשור בימין של כל אדם. מכל מקום אם כתב בשמאל כשר. כמו שכתב המג"א (סק"ד) ממילא בכותב בזו ועושה מלאכתו בשני' דספק שמא מניח ביד שעושה מלאכתו. והרמ"א פסק כן. מסברא שאף לכתחילה אין לחוש:
ו
וכ"ז לפי הגהמי"י שלפנינו בשם ספר התרומה מה קשירה כו' אך ניכר שט"ס. שהרי כתב כדאמרינן פרק הקומץ רבה מה קשירה כו' ובפ' הקומץ רבה מפורש מה כתיבה כו' וכן בספר התרומה שלפנינו וכן העתיק הב"י דברי ספר התרומה. ותמהני על הגאון ר' עקיבא איגר שהביא דברי הב"י להיפוך. וגם בעיקר דינו של בספר התרומה (סימן רי"א) להיפוך וז"ל ואע"ג שכותב ביד תשת כח אין בכך כלום. והכי קאמר מה כתיבה בימין בסתם בני אדם. אף קשירה כן לא באדם זה עד כאן לשונו. על כן אין לחוש לדברי פרמ"ג אלו כלל וכלל:
הנלפע"ד כתבתי הק' אברהם