אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תלא

סימן תל

א

(דף ט"ז ע"ב) בגמ' ענק אמה העברי' לעצמה כו' מכאן שאין אדם מוריש זכות שיש לו בבתו לבנו, וקשה לפי מה שהוכיחו התוס' בב"ק (מ"ב) דחיוב הקנוי אינה אלא משעת העמדה בדין ולא למפרע מהא דאין אדם מוריש קנס בתו לבניו, ואם אנו אומרים דהחיוב הוא למפרע אמאי אין יכול להוריש לבניו דבשעת ירושה הוא דידי' ה"נ כיון דבאמת ישנו לשכירות מתחילה ועד סוף, וראי' דהחיוב חל למפרע מהא דמעניקים יוצאת במיתת האדון ובמה נתחייבו היתומים אלא ש"מ דהחיוב חל למפרע, נמצא דהוי דידי' קודם, ואפי' אי אינה לשכירות אלא לבסוף נמי קשה, דהא בא בבת אחת, דבאותה שעה שמת הוא זוכה בענקה ומוריש אותו:

ב

ויש ליישב דהנה הר"ן כתב בכתובות (סוף פרק מציאת האשה ד"ה מעמלא דבתי) דבאותן דברים שגובה דווקא מן הקרקעות ולא מן המטלטלין כגון מזונות הבת ועישור נכסים גובין נמי משכירות בתים דהוי כמו פירות המחוברין וצריכין לקרקע כיון שאינה משתלמת אלא לבסוף, ה"נ י"ל כיון שאינה משתלמת אלא לאחר שיוצאת והוי כמו צריכין לבת, והוי כמו בת, ובת אין יכול להוריש דאינה משתלמת רק לאחר שיוצאת, ואם אינה רוצית לצאת אין לה ענק, ושוב הוי קודם יציאה זכות שיש לו בבתו ונכון

ג

מה שהוכחנו דהחיוב הענקה חל למפרע מהא דמעניקים ליוצאת במיתת האדון ואי אמרת חל לאחר שיוצאת במאי נשתעבדו היתומים ועוד קשה הא קי"ל שיעבודא לאו דאורייתא, שו"ר בספר קצוה"ח סי' ל"ט שהקשה כן עיי"ש, ויש לדחות דהנה המהרי"ט כתב, גבי מי שמכר חפץ לחבירו לפרוע לו ממעות מיוחדות ולא ממעות אחר דצריך קנין אחר דלא חל חיוב על הגוף ועל המעות נמי אין מטבע נקנה בחליפין, דחיוב על דבר מיוחד בלא אחריות לא מיקרי אלא חיוב נכסי ולא חיוב הגוף ואין מוטל שום חיוב על הגוף רק על הדבר עיי"ש:

ד

והנה אמרינן ביבמות (ס"ז.) דהיכא דמת הכהן והניחה מעוברת אוכלין העבדים בשביל כל המשפחה ולאחר שנולד העובר יורש העובר אותם ואוכלים בשביל העובר, ולכאורה צריך להבין הא כיון שנפלו לכל המשפחה, דהא היו אוכלים בשביל המשפחה, א"כ איך יורש אותם העובר לאחר שנולד, הא השתא ליתי' לאב ולירש מכוחו, אך צ"ל דכח המוריש חל על הנכסים, וא"כ הנכסים עדיין בעולם ויכול לירש אותם דהחיוב מוטל על הנכסים דכל אימת שיוכל לירש (יירש אותם:

ה

אלא דלפי זה צריך להבין במה דאמרינן בבכורות (מ"ח.) גבי מת האב בתוך למד דפטורין היורשין ואמאי לא נימא דהחיוב מוטל על הנכסים ואמאי פטורין, וצ"ל דהטעם כיון דהוי חיוב הגוף ונפקע ממילא נפקע שיעבוד נכסי ג"כ, משא"כ לגבי עובר כנ"ל לא הי' חיוב על הגוף רק מעיקרא החיוב מוטל על הנכסים:

ו

וא"כ א"ש דהא גבי הענקה נמי לא הוי אלא חיוב נכסי דלא הוי אלא לדבר מיוחד צאן גורן ויקב דאם אין לו מאותם המינים אין מוטל שום חיוב על הגוף, וא"כ בזה שפיר גבו מן היורשים אפי' שעבודא לאו דאורייתא. דהתם הטעם כיון שנפקע החיוב הגוף ממילא נפקע החיוב נכסי כנ"ל, אבל הכא דלא הוי אלא חיוב נכסי לחוד, שוב שפיר גובה מן היורשים כמו גבי עובר אע"ג דהחיוב בא לאח"כ וא"ש):

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה