אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תכא

סימן תכ

א

על מה דאמרינן בכמה דוכתי אימר דאמר ר' יצחק במשכנו שלא בשעת הלוואתו במשכנו בשעת הלוואתו מי אמר מקשים התוס' בפסחים (ל"א:) דהא המלוה על המשכון משמע בשעת הלוואה:

ב

ונלפע"ד ליישב דהנה צריך להבין מה מקשה הש"ס ותסברא אימר דא"ר יצחק, הא אי אמרינן שיעבודא לאו דאורייתא אין חילוק בין בשעת הלואה לשלא בשעת הלואה, דבשלמא אי שיעבודא דאורייתא יש לחלק משום דשלא בשעת הלואה בגוביינא דבי דינא בא לידו ולכך קונה, משא"כ בשעת הלואה, אבל אי שיעבודא לאו דאורייתא אין חילוק לפמ"ש הרמב"ן בב"ב (קע"ה.) שהקשה מה ראי' מייתי הש"ס מעולא דסבר שיעבודא דאורייתא מהא דאמר ד"ת בע"ח בזיבורית דכתיב יוציא אליך מה דרכו להוציא פחות שבכלים עיי"ש, והקשה מה ראי' הוא זה דהא מיני' איירי, ותירץ משום דיש דס"ל שיעבודא לאו דאורייתא מפיק לי' מהאי קרא משום דכתיב יוציא ואין הב"ד מגבים ממנו ניהי דכופין אותו מטעם מצוה, אין כופין אותו רק שיתן הוא דאי שיעבודא דאורייתא לא הוה לי' למכתב יוציא דהב"ד יורדין לנכסיו, וכיון דעולא מפיק מיני' דבע"ח בזיבורית מדכתיב יוציא וקשה מה ראי' הוא זה דילמא קרא אתי למימר דשיעבודא לאו דאורייתא אלא ש"מ דסבר עולא שיעבודא דאורייתא, עכ"פ מוכח דאי שיעבודא לאו דאורייתא אין ב"ד יורדין לנכסיו, ומה חילוק יש בין משכנו בשעת הלוואתו לשלא בשעת הלוואתו:

ג

אך י"ל דהגמ' הוכיח דע"כ סבר ר' יצחק שיעבודא דאורייתא, דהנה באמת קשה דמה צריך ר' יצחק קרא דולך תהי' צדקה תיפוק לי' מהא דאמרינן דצריך להחזיר את המשכון בלילה והקשה הש"ס וכי מאחר שהחזירו למה משכנו לומר שאינו נעשה מטלטלין אצל בניו, הרי דקונה משכון, דאי אינו קונה אפי' שיעבוד לא יהי' לפמ"ש הריטב"א בטעם דמ"ד שיעבודא לאו דאורייתא הוא משום דאין שיעבוד לחצאין, וא"כ אמאי אין נעשה מטלטלין אצל בניו, אלא ש"מ דבע"ח קונה משכון, ולמה צריך לקרא דולך תהי' צדקה, אלא ע"כ מוכח דסבר ר' יצחק שיעבודא דאורייתא ויש שיעבוד לחצאין, ולכך צריך לקרא דולך תהי' צדקה, ולכך מקשה הש"ס שפיר ותסברא אימר דא"ר יצחק כו' דמפיק לי' מולך תהי' צדקה ע"כ ס"ל שעבודא דאורייתא כנ"ל, שלא בשעת הלוואתו, משום דבגוביינא דבי דינא אתי לידי', בשעת הלוואתו מי אמר:

ד

וממילא מיושב קושיית התוס' הנ"ל, דלדידן דס"ל שיעבודא לאו דאורייתא, שוב מוכח מהא דאם החזירו למה משכנו, ואין חילוק בין שלא בשעת הלואה לבשעת הלואה, וע"כ אין לחלק נמי משום דבשעת הלואה אינו מחוייב להחזיר הכר בלילה וליכא צדקה, דלמ"ד שיעבודא לאו דאורייתא א"צ למילף מצדקה, אלא מדאינו נעשה מטלטלין אצל בניו דזה שייך גם בשעת הלואה וא"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה