אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תיט
א
(דף י"ג ע"א) בגמ' ההיא איתתא דהוה קא מזבנה וורשכי אתא ההוא גברא חטף וורשכי מינה כו' איתיבי' רבא לר"נ כו' התם בדשדיך ופירש"י לקמן (נ"ב) ד"ה בגזל דידה מדקבילתי' אחילתי', וקשה הא אין מועיל מחילה אלא לחוב ולא לדבר בעין וצריך להיות מתנה גמורה בפירוש:
ב
ולכאורה הי' נראה דהא מיירי לאחר יאוש. והנה באמת יאוש קונה רק משום שמחוייב להשיב, וכאן מועיל המחילה לאותו חיוב כמ"ש המהרש"ל בב"ק דמהני מחילה לחיוב אפי' בלב, וממילא כיון שנסתלק החיוב נקנה ביאוש, אלא שזה יש לדחות דהכא כיון שיבא לידה ממילא לא מתייאשה מינה ולא מהני היאוש דמעיקרא ועוד מסתימת כל הפוסקים משמע דאיירי אפי' לפני יאוש:
ג
אך יש לתרץ כמו דאמרינן בסנהדרין (ע"ב) גבי בא במחתרת דאף אם נטל הוי שלו משום דבדמים קנינהו, ופירוש דהא חזינן בגזילה דקנה אותה להתחייב באונסין רק משמוטל עליו חיוב השבה וכיון דקלב"מ נסתלק החיוב, וא"כ ה"נ כיון דקנה אותה רק שיש עליו חיוב השבה, ולאותו החיוב מועיל המחילה ממילא נשאר הקנין:
ד
ואין להקשות לפי זה יהי' מועיל שינוי רשות גרידא בלא יאוש דעל הלוקח אין מוטל חיוב השבה, דז"א דא"כ לא קנה כלל דממנ"פ אם מתכוין לגזול ממילא מחוייב בהשבה ואי אין מתכוין לגזול ממילא לא קנה ג"כ:
ה
ואין לומר דלעולם מתכוין לגזול רק שאינו מחוייב בהשבה משום דלא גזל מיני' מידי שאינו ברשותו כבר, דמ"מ י"ל כיון דסוף סוף לא מחוייב בהשבה ממילא לא קנה אותה, דעיקר הקנין לא הוי רק מדמחוייב באחריות להשיב, וכאן כיון דלא מחוייב בהשבה ממילא לא קנה אותה:
ו
ואין להקשות דא"כ גבי בא במחחרת אמאי קנה אותה כיון דלא מחוייב בהשבה, די"ל בשלמא התם חל עליו חיוב השבה רק שנפקע משום דקלב"מ, אבל הכא כיון דאין חל עליו שום חיוב ממילא לא קנה ג"כ:
ז
ובזה מיושב נמי אמאי יכולה להקנות לו הא הוי אינו ברשותה, ובהנ"ל א"ש כיון דהגזלן קנה אותה רק שמוטל עליו חיוב השבה וכיון שמחלה לו החיוב ממילא הוי שלו, ומחילה מהני אפי' בדבר שאינו ברשותו כ' היכי דמועיל מחילה לחוב רק דקנין לא מצי משוי בדבר שאינו ברשותו, ומיושב לשון רש"י מדקבילתי' אחילתי' דאינו רק מחילת חיוב השבה:
ח
ומיושב נמי מה שנסתפקו התוס' ב"ק פרק מרובה (ס"ט.) אם מועיל יאוש אפי' אינו מונח ביד הגזלן רק ברה"ר, ולכאורה קשה אמאי יקנה הגזלן יותר מכל אדם ובהנ"ל א"ש דבאמת קנה אותה הגזלן רק שמחוייב להשיב ולזה החיוב מועיל היאוש אפי' אינו ברשות הגזלן, רק מה שנסתפקו דלא יקנה הוא משום שי"ל בהיפוך דיאוש בעינן אתי לרשות זוכה וממילא הכא כיון דאינו ברשות הגזלן ממילא לא נסתלק החיוב וא"ש כנ"ל: