אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תיח

סימן תיז

א

(דף ט' ע"א) בגמ' בתך מקודשת לי כו' בין ע' עצמה והוא שלא בגרה והקשה הר"ן דאם היא קטנה האיך מתקדשת ע"י עצמה והא אין שליחות לקטן ולא דמי לכסף שמתקדשת מדין ערב, ועוד דהא האב קונה הכסף משום שבח נעורים אבל בשטר דבעי שיתן ליד אב דווקא אמאי מועיל:

ב

וי"ל דהנה בתוס' גיטין (ע"ז:) אהא דידה מי קניא לבעל הקשו והא חצירה נמי אינו קנוי לו אלא לפירות ותירצו דשאני יד דבידה לומר איני ניזונית ואיני עושה ולפי זה באב יד הבת קניא לי' והוה כעבדו ובעבד כפות וישן הוה כחצירו והא דניעור לא קנה הוא משום דבעי חצר המשתמרת גם חצר מהלכת דלא קנה כתב הרמב"ן ז"ל הטעם משום דאם ילך מאתו לא יהי' משתמרת לדעתו והכא שהבת קונה השטר ומכחה קונה האב, שוב כל אדם אסור ליטלו מחמת האיסור וחשוב משתמר והוי כמונח בחצירו של אב:

ג

ובעיקר קושיית התוס' שהקשו מה חילוק בין יד לחצר נראה עפ"י מה שהביא הר"ן פרק השותפין (מ"ו:) דהא דהמשכיר אינו יכול לאסור ביתו על השוכר היינו בהקדים לו שכרו אבל בלא הקדים לא חשוב בית השוכר דעדיין צריך ליתן לו שכר, וה"נ למעשה ידי' צריך ליתן לה מזונות ואינו יכול לומר לה עשה עמי ואיני זנך כדאיתא בגיטין (י"ג) משא"כ בחצר שא"צ ליתן כלום וחשוב חצירו:

ד

וראי' לזה דהא עבד עברי אינו יכול לומר איני ניזונית כו' וא"כ לא יהא רבו יכול ליתן לו מתנה, והאיך מזכה עירוב ע"י עבדו ושפחתו העברים, אלא ודאי כיון דאין יכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך לא חשיב ידו:

עוד נראה ליישב קושיית התוס' הנ"ל דאע"ג שהחצר שלה מ"מ לא הוה משתמרת לה דהא הדירה לבעל ויכול להוציאה מן הבית:

ה

ובזה יתיישב קושיית האבני מלואים דחצירה הבאה לאחר מכאן יועיל דבשעה שמתגרשת ניתק הוא מרשותו לרשותה, ולהנ"ל ניחא דמ"מ קודם גירושין לא הי' החצר שלו:

ו

אף ק"ל אמאי אינו יכול לזכות לאחר ע"י אשתו כיון דידה אינו קנוי לבעל:

ז

ונראה לפי דעת התוס' דמשום דיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה וקשה הא לשבעה מלאכות אינה יכולה לומר איני ניזונית כמ"ש הר"ן בפרק אעפ"י (ס"ג) ובנדרים (פ"ו) [א"ה ואף שהתוס' חלקו ע"ז מ"מ בשלשה מלאכות מודים עיי"ש (ס"ג)] ואף דאינה משועבדת מ"מ הוי הוא והיא כשותפין בידה כמ"ש הרא"ש בתשו' בראובן ששכר בית משמעון ושניהם. דרים בבית דחשוב השוכר והמשכיר כשותפין וקי"ל דחצר השותפין אינם קונים זה מזה, ונימא לי עפימ"ש הפנ"י דראיית הגמ' הי' דלא בעי חצר הקדום וכיון דהשותף יכול לקנות מאחר שוב הוי חצר קדום והוה חשוב נפיק מידי' דבעל בהגירושין ועי' בישועת ישראל סי' קל"ט, אבל קודם שנתגרשה שוב חשוב ידו דבעל כנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה