אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שמ
א
(דף פ"א ע"א) בגמ' יבם כאחר דמי ועיין בחי' הרמב"ן, וקשה דא"כ תגבה כתובה בעודה שומרת יבם ונראה דהנה ביבמות (ל"ט.) דקאמר רבא אי דנפלו לה תחתיו דבעל דכ"ע ידו עדיפא מידה, פירש"י שם ואף לב"ה יחלקו [ובהכותב פירש"י והרי"ף דכל הנכסים ליורשי הבעל] אלא אידי ואידי דנפלו כשהיא שומרת יבם רישא דלא עבד בה מאמר סיפא דעבד בה מאמר ומאמר לב"ש עושה ספק נשואה, ולכאורה קשה הא דמשמעות רש"י וכן הרי"ף להדיא דאף לרבא דזיקה לבד אינו עושה ספק נשואין מ"מ בנפל תחתיו דבעל יחלקו ולרי"ף כולו ליבם, ולמה כיון דזיקה אפי' ספק נשואה אינו ואפי' עביד מאמר הלוא רק לב"ש המאמר קונה קנין גמור [ובאמת דעת הרמב"ם דאפילו נפלו תחתיו דבעל נכסי מלוג ליורשי האב, וכתב הרמב"ן שכן דעתו דכל הני מילי לב"ש]:
ב
אך באמת לא על הרי"ף ורש"י לבד קשה, דגם על הגמ' עצמה, דלמה אמרו ב"ה נכסים בחזקתן היינו נכסי צאן ברזל וכיון דאפי' ספק נשואה לא הוי כולו דיורשי אב ליהוי, וצ"ל דכי אמרינן דזיקה אפי' ספק נשואה הני מילי לאחר מיתה דאז חזינן דאין סופה להנשא, אבל מחיים שפיר הוי ספק נשואה שמא סופה לינשא, וכה"ג מחלק בגמ' ריש פרק כיצד (י"ח.) והא דלא הוי היבם לוקח בנכסים מחיים [שהרי כל בעל שוינהו רבנן כלוקח שאם תמכור ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות] שיחלקו לב"ש אפי' בלא מאמר, היינו טעמא דבחיי' הוא ודאי ויבם ספק ועיי"ש בתוד"ה אע"ג, ולאחר מיתה דהללו באין לירש והללו באין לירש הלא אז אפי' ספק נשואה לא הוי בלא מאמר, וע"כ בנכסי צאן ברזל וכן בנכסים שנפלו תחתיו דבעל שנעשה בעל בהם מוחזק ויבם יורשו גם מחיים הנכסים ליבם מספק:
ג
וע"כ ניחא נמי בשמעתין בכתובה נהי דנתחייב לשלם לה, מ"מ כיון שיבם מוחזק היבם יכול לטעון שמא זיקה כנשואה ולא עדיף מנכסי מלוג שילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות ואין מוציאין מיבם להגבות לה כיון שהוא מוחזק וגם בקרקע שלקח חשוב היבם מוחזק שהרי נלקח בכסף שהי' פירותיו שלו מספק כיון שהוא מוחזק כנ"ל: