אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שלט
א
(דף ע"ט ע"א) גמ' ואי לא קנינהו לוקח ניקנינהו בעל פירש"י ויאכל פירות וירשנה אם תמות תחתיו, וקשה דהא רש"י פירש בתחילת הסוגיא שהודיעה לעדים כו' ולא שתזכה בהם הבת אם תתאלמן או תתגרש, משמע דאם תלות היא באמת הקנתה ללוקח, וכן כל זמן שהבעל בחיים ולא גירש יאכל לוקח פירות, וכן משמע מפרש"י בד"ה דלא שביק אינש נפשי' ז"ל דלא גמר להקנותו אלא כל זמן שהוא דואג מאחרים, משמע דכל זמן שהוא דואג גמר והקנה, וא"כ מה הקשה הש"ס:
ב
ונראה דק"ל להש"ס דכיון דיש לה טובת הנאה זו אם תתאלמן יהי' שלה יהי' הדין שתמכור טובת הנאה זו ובדמים ילקח קרקע ויאכל פירות:
ג
ובהכי ניחא ליישב תירוץ הש"ס עשאום כנכסים ידועים, ואליבא דר' שמעון, וקשה דר"ש לא קאמר בנכסים שאין ידועים אלא שאם מכרה קיים, אבל כל זמן שלא מכרה הוא אוכל פירות, ועיין בחי' הרמב"ן, ולפמ"ש י"ל דהנה לקמן (פ"א:) מוכיח הש"ס דיבם שמכר בנכסי אחיו לא הוי זביני' זביני מהא דהי' נושה באחיו מנה ומת לא יאמר הואיל ואני יורש החזקתי אלא ילקח בהם קרקע כו' ואי בדיעבד לא מבטלינן מכירה ה"נ לא מפקינן מיני' לוקח קרקע שיהי' קיים לכתובתה, ה"נ בנכסים שאין ידועים לר"ש כיון דבדיעבד אם מכרה ונתנה קיים ולא מבטלינן מכירה ה"נ לא מפקינן מינה זכות שיש לה אם תתאלמן או תתגרש ליקח בהם קרקע שיאכל פירות ודו"ק: