אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן שח

סימן שז

א

(שם ע"ב) בגמ' הואיל וברשותו נכתבין, אינו מובן מה נ"מ אם נכתב או לא, ולמה לא ניזיל במנה ומאתים בתר אירוסין דהוי ברשות אב התינח לרב אסי דס"ל בין מנה מאתים בין תוספות מן הנשואין דמחלה לשיעבודא קמא אלא לרב הונא דס"ל מנה מאתים מן האירוסין א"כ לר' יהודה למה המארס קטנה ובגרה תחתיו ונשאת לעצמה:

ב

ונראה דהנה יש לפרש דברי ת"ק דאזיל בתר גוביינא שהרי הנושא אשה בקפוטקיא וגירשה בא"י שבא"י המעות קלים נותן לה ממעות א"י אף דבכל מקום אזיל בתר שיעבודא, מקולי כתובה דניזל בתר גוביינא ג"כ לקולא כדאיתא פרק שני דייני גזירות, וע"כ ה"נ אין אב יכול לתבוע הכתובה דאזלינן בתר גוביינא דלא הוי ברשותו, וכיון דלא הוי דאב ממילא היא שלה כאילו לא עמדה בדין עד שבגרה בקנס:

ג

והנה רשב"ג דס"ל כתובה דאורייתא ע"כ ס"ל נותן לה ממעות קפוטקיא, והנה צריך להבין בכתב לה יהי' הכתובה מן התורה כמו תוספות כתובה דהוי מה"ת, וכי בשביל שתקנו חכמים גרע, הרי חייב עצמו בחיוב המנה מאתים ג"כ, וצ"ל דנתחייב כמו שתקנו חכמים, וכיון שהתקנה הי' שנותן כמעות א"י הרי כך נתחייב, וכן בכל קולי כתובה כאילו התנה שיהי' הדין כך, ועיין בתוס' (נ"ד:) ד"ה ולעוברת על דת:

ד

ובזה נבאר טעמא דר' יהודה הואיל וברשותו נכתבין דאזיל בתר שיעבודא כמו בכל שט"ח דאזלינן בתר שיעבודא, ואף דבכתובה קי"ל דאזלינן בתר גוביינא לקולא כיון דכתובה דרבנן, הואיל ונכתבין הרי הכתובה דאורייתא וזכה אב משום שיעבוד דבדאורייתא אזלינן בתר השיעבוד, דבזה אין לומר כאילו התנה דאם יתן לה כתובה על מנת שאין לאבי' רשות בה לא מהני כמו הנותן מתנה לאשה על מנת שאין לבעלה רשות בה דלא מהני, ובמרדכי שאם נותן מתנה לבן הסמוך על שלחן אביו על מנת שאין לאביו רשות בה לא מהני, ה"נ בזה, וע"כ בכתובת אירוסין שלא נכתבה דליכא כתובה באירוסין אלא מתנאי ב"ד כמ"ש בתוס' לקמן (מ"ד) ד"ה והלכתא, הרי הכתובה דרבנן ואזלינן בתר גוביינא לקולא ואין הכתובה של אבי' וממילא היא שלה, ודוק היטב:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה