אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן שז

סימן שו

א

(דף מ"ג ע"א) בגמ' אמר רב כהנא מ"ט דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו, תמוה מאוד, דזה אינו טעם לבת הניזונית מן האחין, הא כולה סוגיא ריהטא דאינה ניזונית פשיטא דלא הוי דאחין אפילו העדפה רק בניזונית ס"ל לרב ששת דאחין ורב ס"ל אפי' ניזונית, וע"ז אין ראי' כלל מאין אדם מוריש זכות בתו לבנו, הלא זכות אלמנתו ודאי אינו מוריש ואעפי"כ בניזונית דאחין הוא:

ב

ונראה דהנה צריך להבין לשון האיבעיא במקום האב קיימא מה התם מעשה ידי' לאב כו' הלא מעשה ידי' דהוי לאב לאו משום ניזונית ואפי' אינה ניזונית הוי העדפה דידי', וצ"ל דחכמים תקנו מזונות הבת משום שהאב ודאי הי' זן אותה כמ"ש התוס' גיטין (מ"ג.) בפירוש הש"ס קידושין (ד') דמתזנא מיני' שדרך האב לזון בנותיו, וע"כ קאמר מה התם מעשה ידי' לאב שהאב לא הי' זן אותה אם היתה לוקחת מעשה ידי' לעצמה, ה"נ אין הבנים מחוייבים לזונה, רק אם תתן להם מעשה ידי', או דילמא כיון דמנכסי אבוהון מתזנא אין סברא שיהי' תלוי המזונות במה שתתן המעשה ידי' לאחין, או דילמא כיון דיורשין דאב הם שפיר תלוי המזונות מנכסי אביהם אם תתן מעשה ידי' ליורשין כאילו נתנה המעשה ידי' לאביהם, וע"כ קאמר טעמא דרב משום דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו דייקא, והיינו דאין לו כל כך זכות בבתו שתעבוד אצל אחר [ואף דיכול למוכרה לאמה, והרלב"ג כתב מדעבד עברי אינו עובד הבת כ"ש שאין האדון יכול למוכרה, ולכאורה קשה בת יוכיח שיכול למוכרה ואינו יכול להורישה, אך לא קשה דלמוכרה נמי אינו יכול רק במקום שיכול לייעדה כאילו אין המכירה לעבדות לבד] כמ"ש בתוספתא בשוכר הפועל ואין לו מלאכה לתת לו אינו יכול להראות לו בשל חבירו, אבל אם היא בת יורשת נחלה שפיר יכול להוריש זכות שיש לו בה לדידה גופה כיון שאינה עובדת לאחר רק לעצמה ואף שיש בנים כיון שהבנים אינם יכולים לירש זכות הבת שפיר יורשת הבת, כמו הגוזל את אביו ונשבע לו ומת מחזיר לאחיו כיון שהוא אינו יכול לירש דצריך לקיים השבה יורש אחיו, ה"נ כיון שבנים אינם יכולים לירש יורשת הבת, וע"כ כשמעשה ידי' לעצמה מכח יורש הוי כאילו נתנה המעשה ידי' לאבי' ושפיר ניזונית מנכסי אבי' ומעשה ידי' שלה:

ג

והיינו דאמר רב כהנא מ"ט דרב דכתיב והתנחלתם וגו' דבלאו קרא דוהתנחלתם הוי אמינא דמוריש זכות בתו לבנו רק שאינה עובדת הבן וכשיורשה בנו ממנו היא יוצאה לחירות [כעין שכתב הר"ן ז"ל פרק בני העיר במכירת בית הכנסת ע"י שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר שקדושת בהכנ"ס מתחלל על המעות והמעות יוצאת לחולין, שקדושת המעות קלושה מקדושת בהכנ"ס עצמה יכולין להתנות עליהן שתצא לחולין, ע"כ אף מתנה דחשוב כזביני דהוי להו הנאה מיני' מיפקעא קדושת בהכנ"ס אהאי הנאה אף שיוצאה לחולין עיי"ש, הרי דמתחללת הקדושה אמעות, והאי הנאה אף שיוצאה לחולין, ה"נ יורש הבן את הבת אף שתיכף יוצאה ממנו לחירות] וע"כ אין הבת יורשת עצמה, שהרי הבן יורשה, וכיון שאין הבת לעצמה מכח ירושה אם אינה נותנת מעשה ידי' ליורשים אינה ניזונית וכשניזונית מעשה ידי' ליורשים, היינו האחין, והכי ס"ל לרב ששת, ורב ס"ל דאינו מוריש כלל זכות בתו לבנו, והיא יורשת עצמה, והיא לענין מעשה ידי' במקום אב קיימא כאילו הגיע מעשה ידי' לאב דניזונית מנכסיו ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה