אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רצז

סימן רצו

א

דעת הר"י אברצלוני דארוסה אינה ברשותה למאן והבינו הרמב"ן והרשב"א בדבריו דאם נתקדשה ע"י עצמה צריכה למאן אבל אם קדשוה אמה ואחי' לא מצינו, של"ק אפי' מדבריהם עי"ש. והקשו ע"ז דא"כ בהא דאמרי' ביבמות (ק"ח.) א"א בקידושין שקידשוני אמי ואחי, וכתב הרשב"א דלאו דווקא אלא שהם ייעצוה לקדש לו, ומשמע מדבריהם דאף אם גדלה יוצאת בלא גט, וסותר הרשב"א ז"ל דברי עצמו שכתב גבי השיאוה שלא לדעתה דהא דא"צ לדעתה היינו לענין מציאתה אבל אם גדלה ולא מיאנה אסורה, והנה כשהשיאוה אמה ואחי' כתב הטעם דמהני משום שאמרו לה לדעתך אנו עושין, אבל כשקידשוה שלא לדעתה לא:

ב

ונראה דהנה מה שאינה יכולה למאן כשגדלה כתב רש"י בנדה (מ"ו.) הטעם משום גזירה אטו בעיל ובארוסה לא שייך טעם זה, וצ"ל משום דקידושי קטנה מיתלא תלוי וקאי, אלא דבגמ' מסופק בטעם זה כמ"ש הרי"ף והטור סי' קנ"ה ומספק אינה יכולה למאן, אבל כשנתקדשה ע"י אמה ואחי' לא שייך זה, ועיין ברשב"א שכתב דהוי כמו מקדש לאחר ל' אבל כשקידשה אמה ואתי' הא אין שליחות לקמן:

ג

ובעיקר סברת הרמב"ן שמחלק בין קידשוה אמה ואחי' בין הכניסוה לחופה קשה להבין דסוף סוף קבלו הם הקידושין, ונראה דהנה לכאורה חשוב זכות להקטנה הקידושין דהא אם תרצה תוכל למאן ותהי' מותר אף בקרובותיו ולכהונה, ונראה עפ"י דברי רמב"ן במלחמות בכל מקח יחשב זכות דהא אף בזכי' גמורה יכול לחזור, ותירץ דכיון דלא הוי זכות רק מחמת ביטול המעשה, ואם יציור שחל הקנין באמת לא יוכל לבטל אח"כ, וא"כ גוף הקנין לא הוי זכות, וה"נ מה שמותרת בקרוביו הוא משום דעוקרת הקידושין למפרע וכאילו לא היתה אשתו מעולם, ואם יציור שחל הקידושין באמת לא תהי' זכות, אבל כשהכניסוה לחופה והיא מקנה עצמה אלא שהם קיבלו כסף קידושין, זהו הוי זכות כי אף אם יציור שקנתה הכסף לא יתחייב מזה שלא תוכל למאן ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה