אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רצו
א
בא"ד אבל קשה לר"י כו' עיי"ש ונראה ליישב דכיון דבשעת ביאה היתה סבורה שלא יתחייב לה קנס. ולא נתכוונה למחול, ודמי לעודר בנכסי הגר וכסבור שהוא שלו דלא קנה והנה לפי מה דקי"ל דסוף ביאה קונה ולפי המבואר בתוס' סנהדרין (ע"ג:) ד"ה ממונא דמשעת העראה מתחייב בקנס, וא"כ אף כל מקדש בביאה יתחייב קנס, וצ"ל דמחלה, והנה מדברי הרי"ף פרק ב"ש מבואר דאף לאחר שמת הבעל יכולה למאן, ולפי זה נראה דלר' יהודה אף שמודה בבעל מ"מ יכולה לעקור קידושין הראשונים לענין שלא תהי' מקודשת רק משעת ביאה, ודווקא לדידן דקי"ל דמשהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן ע"כ שהקידושין חלין למפרע, וכ"כ רש"י בנדה (נ"ב), אבל לר' יהודה יכולה לעקור קידושין הראשונים ושוב חייב קנס על תחילת ביאה וטעמא דמחלה לא שייך כאן כנ"ל ודו"ק: