אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רפו
א' (שם) בגמ' הדר אמר אביי לאו מילתא דאמרי מי איכא מידי כו' קשה לי הא מ"מ שפיר הקשה לטעמא דרבא והי' לו לומר אלא אמר אביי מי איכא מידי כו':
ב
ונראה ליישב, דהנה קשה על קושיית אביי וניתרי בהו תכ"ד הא התראה בשעת אכילת איסור בעינן ואם נשבע שלא אוכל זה אם אוכל זה ואכלי' לאיסורא והדר אכלי' לתנאי' התראה בשעת אכילת התנאי לא מהני מידי [והתראה שבשעת אכילת איסור תלוי בפלוגתא דהתראת ספק] כמפורש פרק שבועות שתים בתרא, וכ"כ רש"י מכות (ט"ו:) דהתראה שבשעת ביטול העשה לא מהני והביא הא דשבועות שתים הנ"ל, והכא האיסור הוא ההגדה, רק שהי' בידו לבטל האיסור בחזרה ואת"ל דכל זמן שבידם לחזור עוד לא חשוב הגדה כלל ולא נוכל להביא ראי' רק ממה שלא חזרו. דמתחילה עוד היו יכולין לסמוך שיחזרו אח"כ, ליתא, דהריטב"א הובא בבדק הבית סי' כ"ח דעדים שחזרו בתכ"ד ע"י שאילת הבע"ד לא מהני, והרי מ"מ הגדה שבתחילה לא הועיל כלל, אלא ודאי אף שבידם לחזור מ"מ הגדה הוי והדרא קושיא לדוכתא] וצ"ל דקושיית אביי הי' כיון דבעי התראה נאמר דגם כאשר זמם דממון ליבעי התראה ממשפט אחד, וקודם שהתרו בהם הוי עדות שאי אתה יכול להזימה ולא נוכל לדון מחמת עדותן ראשונה רק מחמת שלא חזרו לבטל הגדתם ראשונה מזה מביאין ראי' כאילו הגידו עכשיו, וע"כ השיב אביי דחיוב כאשר זמם אי אפשר דבעי התראה, וא"כ לא הוי עדות שאאילה"ז, וא"כ אף אם לא תענה בעי התראה, מ"מ שוב אמר רבא שפיר נתרו בהו אימת ואין לומר נתרו בהו תכ"ד, דהא התראה בשעת איסור בעינן ודו"ק: