אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רנה
א
שם בשלטי גבורים, דאפילו משנתארסה נאנסה אין לה תוספות שהוסיף בשעת חופה דאז היתה בעולה וכתיבת התוספות בטעות היתה, עכ"ל, וק"ל דא"כ יתבטל החופה דהחופה הי' בטעות, ושוב לא תהי' נאמנת לומר משארסתני נאנסתי כיון דנמצאת בעולה ברשות האב וכאן נמצאו כאן הי' לרבא בפרק המדיר גבי מומין, וכן לרב אשי כיון דהכתובה של אב והוי מנה לאבא בידך:
ב
ונראה דהנה בירושלמי פרק מצוות חליצה דאפי' אמרו ליבם שאחר חליצה תהי' מותרת לו ותנשא לו דרך נשואין החליצה כשירה. ונראה הטעם דכחו דאין תנאי בחליצה משום דהמעשה אי אפשר שתתקיים ע"י שליח, וביאור הדברים דעל כרחין אי אפשר שתעשה ע"י שליח, דהעיקר המעשה עצמה לא הרצון, על כן אינו יכול למנות שליח, דדווקא במקום שהעיקר הרצון, אם עשה שליח הרי רוצה לגרש וגם עושה שליח ברצונו, משא"כ במקום שהעיקר המעשה, אם לא עשה המעשה אינו כלום, ועל כן אין בו תנאי לבטל המעשה, דסוף סוף עשה המעשה, וזה שמעתי מגדול אחד, ועל כן ה"ה דחליצה בטעות כשירה כיון שעשה המעשה, וה"ה בחופה אף שהיא בטעות, דחופה אי אפשר ע"י שליח, דמסר האב לשלוחי הבעל לדעת רש"י ור"ן לא קנה אלא לירושה, ואפילו להתוס', מ"מ חופת אלמנה דלא מהני אלא ביחוד לא יועיל מסירה לשלוחים ולא מהני בה תנאי לבטל המעשה, וה"ה חופת יחוד בבתולה, דלמה תגרע, סוף סוף נתייחד עמה והיא חופה אלימתא דאי אפשר ע"י שליח, ולא מהני בה תנאי לבטל ודו"ק: