אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קמט
סעיף ג
ס"ק א
מי ששלח גט לאשתו. כתב הרא"ש בתשו' כלל מ"ה סימן ט' על מי שעשה שליח לגרש ולא רצה ליתן לה הגט אלא א"כ תתן לו כך מעות אמר לו אחד מן הזקנים אתה עושה כן כדי שלא תנשא בלא דעתך תן לנו הגט וכשתרצה לינשא נודיעך וכן עשה לאחר זמן בא הבעל ועדיין הגט הי' ביד הזקן ובטל הגט ונתייחד עמה כו' והשיב וז"ל ומה שנתייחדו להאיש והאשה מתוך לשון השאלה משמע שבנקיון כפי הי' שהיו סבורי' שהגט לא הי' גט ובטלו שלא יוציאו דבה עליה א"כ מוכח שלא בא עלי' לשם קידושין ואפי' לב"ה דאמרי הן הן עדי יחוד כו' עכ"ל. ובמשנה למלך פ"י מגירושין הביא הך דהרא"ש וכתב עלה ז"ל ויש לגמגם קצת שנראה שהרב הפריז על המדה בענין יחוד זה דע"כ שנתייחד בפני עדי' דאי לא לא חיישין לקידושין דהמקדש שלא בפני עדים לאו כלום הוא א"כ בשעת היחוד הוא דאמרי ב"ה הן הן עדי יחוד הן הן עדי קדושין וחיישינן דלשום קדושין בעל ומה לנו בביטולו שלאחר מיכן דמורה שהי' סבור שלא הי' גט דכי היכא דאם אומר אח"כ דלא בעיל או שלא הי' לשם קידושין לא מהימנינן לי' הוכחתו נמי לא מהני והדבר צריך תלמוד עכ"ל ולענ"ד נראה דכבר תלמוד ערוך הוא בש"ס ס"פ מי שאחזו דף ע"ג בראוהו שנתייחד עמה ע"ש דגרסימן ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכי קאמר ראוה שנבעלה חוששין משום קדושין נתן לה כספים חוששין משום זנות דאמרי' באתננה נתן לה ואין חוששין משום קידושין ר"י ב"ר יהודא אומר אף בזו חוששין משום קידושין ופירש"י נתן לה כספו' אחר הבעילה חוששין משום זנות ותולין ביאה זו בזנות ואין חוששין משום קידושין דאי משום קידושין בעיל לא הוי יהיב לה אתנן ור"י סבר אף בזו חוששין משום קידושין דאף שנתן לה כספי' חוששין לשום קידושין והני כספי' לאו דאתנן נינהו אלא מתנה בעלמא ע"כ מבואר דאע"ג דבדיבורם לא מהימני כלל לומר שלא לשם קדושין נתכוונו אפ"ה כל שיש הוכח' ניכרת מתוך מעשיהם מהני דהא לת"ק כספי' שנתן לאחר היחוד הוי ראי' שלא הי' לשם קידושין ואפי' ר"י בר"י דפליג אינו אלא משום דס"ל דלאו הוכחה הוא דאיכא למימר למתנה בעלמא יהיב לה וכמו שפירש"י אבל היכא דאיכא הוכחה גמורה הניכרת לב"ד דאינו לשם קידושין אע"ג דההוכחה באה לאחר היחוד מ"מ הוי ראי' ואגלאי מלתא שלא הי' לשם קידושין וזו ראי' ברורה לדברי הרא"ש ז"ל: