אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן קכז › סעיף א

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן קכז · סעיף א

סימן קכז

ס"ק א

צריך לכתוב זמן בגט פ"ב דגיטין דף י"ז מפני מה תקנו זמן בגיטין ר' יוחנן אמר משום בת אחותו ריש לקיש אמר משום פירות ר' יוחנן מ"ט לא אמר כריש לקיש קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ור"ל מ"ט לא אמר כר"י זנות לא שכיחא וכתב תוס' ד"ה זנות לא שכיח והא דתקנו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם הי' לו טענת בתולי' כו' דטפי איכא למיחש לשמא תזנה משמא זינתה ע"ש. וביאור הדברי' נראה דהתם בתקנתא דבתולה נשאת ליום הרביעי הוא משום דחיישינן שמא תזנה אחר החופה וטפי חיישינן שמא תזנה כמו שאמרו שמא מת לא אמרי' שמא ימות אמרי' ואע"ג דכתב בח"מ סימן ס"ח סק"ח דבזמן הזה שמקדשין תחת החופה ודאי זנתה קודם החופה דאין הכלה מתיחדת עם שום אדם ותמיד יש עמה שושבינין ונשים ואינו מצוי שתזנה בתוך זמן זה ותולין במצוי ע"ש אינו מוכרח דהא ס"פ המדיר כתבו התוס' בהא דתנן משארסתני נאנסתי נאמנת דברי ר"ג היינו משכנסתני נאנסתי ע"ש משום דטעמא דר"ג דכל מי שנולד הספק ברשותו עליו להביא ראי' וא"כ צ"ל דטוענת משכנסתני נאנסתי דבעודה ארוסה עדיין אינה ברשות הבעל וע"ש ואי נימא דתולין במצוי שאינה מזנה אחר החופה מחמת השמירה א"כ איך נאמנת לומר אחר החופה נאנסתי ואפשר דח"מ לא כתב אלא לזמנו דהוי שמירה מעולה בשושבנין ונשים אחר החופה אבל בזמן הגמרא ודאי דלא הי' כ"כ שמירה דכיון דחזינן דנאמנת להוציא ממון הכתובה מיד בעלה בטענת משארסתני נאנסתי מכ"ש דחיישי' לאיסורא מהאי טעמא ומש"ה תקנו שתהי' בתולה נשאת ליום הרביעי שאם תזנה אחר החופה ישכים לב"ד אבל בגט דתקנו זמן היינו משום זנות שעבר שכבר זינתה והוא רוצה לחפות עלי' ובהא ס"ל לריש לקיש דזנות לא שכיחא (עיין במוהרש"ל שכתב ג"כ כדברי מארן ז"ל דכונת תוס' הוא דהתם חיישי' שמא תזנה והביא ראי' לסברתם מהא דאמרי' לשמא מת לא חיישי' שמא ימות חיישי' ע"ש ואיכא למידק דלפי דבריהם מודה ריש לקיש דחיישי' לשמא תזנה אלא לשמא זינתה לא חיישי' א"כ חשי' לן בהא דאיתא פ' ד' אחין דף ל"א ע"ב וזהו דקדושין למעוטי זמן בקדושין דליכא ופריך הניחא למ"ד משום פירי ארוסה לית לה פירי אלא למ"ד משום בת אחותו ליתקין ע"ש והשתא לפי שטתם אפי' למ"ד משום פירי קשי' דגבי קדושין ליתקין זמן משום בת אחותו דהא מודה דלשמא תזנה חיישינן והתם בקדושין החשש הוא שמא תזנה ודוחק לומר דמאי דקאמר למ"ד משום פירי כוונתו לטעמא דפירי דאין זו מסוגית הש"ס וצ"ע). וטעמא דר"י לא אמר כר"ל קסבר יש לבעל פירי עד שעת נתינה ופירש"י ז"ל וזמן לא מהני עד דמייתא ראיה אימת מטי גיט' לידה ע"ש והקשו עליו תו' והרשב"א והרא"ש מהא דפ"ק דמציעא דף י"ז גבי מצא גט אשה בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה ופריך וניחוש שמא כתב ליתן בניסן כו' ומשני כי אתי למטרף אמרי' לה אייתי ראי' אימת מטי גיטא לידך ומשמע דוקא בנפל דאתרע הוא דאמרינן לה אייתי ראי' כו' אבל בשאר גיטין לא וע"ש ובב"י שהביאם:

והנה לפי מה שיתבאר לקמן בשם הר"ן דלא חיישינן לקנוניא אלא היכא דנפל ואתרע אבל היכא דלא אתרע לא חיישינן לקנוי' א"כ ניחא דהתם מיירי שהבעל מודה ולהכי כל גיטין שבעול' אע"ג דצריכ' להבי' ראי' אימת מטי גיטה לידה היינו כשהבעל מכחיש זמן הנתינה אבל אם מודה זמן הנתינה אינה צריכה תו להביא ראי' אימת מטי גיטא לידה אפי' לגבי לקוחות דלא חיישי' לקנוני' כיון דלא אתרע אבל במצא גט אשה אפי' כשהבעל מודה חיישי' לקנוני' ואפי' כשהבעל מודה אמאי יחזיר לאשה ניחוש שמא כתב ליתן בניסן כו' ולא יתודע ללקוחות שנפל ויסברו שאין בידם לטעון אייתי ראי' כיון שהבעל יהי' מודה לדברי' ומשני דאמרי לה אייתי ראי' אימת מטי גיטא לידך ומשום דנפל קלא אית לי' וכמ"ש בשטה מקובצת לב"מ שם ויתוודע ללקוחות ויאמרו אייתי ראי' ועוד יתבאר לפנינו בעזה"י ישוב נכון לשיטת רש"י ז"ל. ושיטת התוס' דקסבר יש לבעל פירי עד שעת נתינה ומש"ה לא הוצרכו לתקן זמן משום פירי דאחר נתינה דבקל תוכל לבא לב"ד ויכתבו לה אימת מטי גיטא לידה ולא תקנו לריש לקיש זמן אלא משום פירי דמשעת חתימה עד נתינה ובחידושי הרשב"א הקשה דהא מסיק גבי כתבי' ואותבי' בכיסתי' דלא מקדים אינש פורענותא לנפשיה ולעולם שעת חתימה ושעת נתינה ביום אחד וא"כ אמאי חששו לפירי דביני וביני ואין לומר דלא אמרו לא מקדים אלא בכגון התם דאותבי' בכיסתי' דאי מיפייס' איפייס דכיון דאינו רוצה לגרש לגמרי פורענות' הוא לגבי' אבל כשרוצה לגרש לגמרי מקדים חתימת הגט לנתינה דא"כ הדרא קושי' לדוכתה היאך כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ניחוש שמא תזנה ויתן לה בצנעא וע"כ משום דלא מקדים הוא וא"כ למה תקנו זמן משום פירי דמשעת חתימה עד שעת נתינה כיון דביום אחד הוא דהא לא מקדים וע"ש שהניח בצ"ע ולענ"ד נראה לפמ"ש בשטה מקובצת פ"ק דמציע' דף י"ט בהא דאמרו שם אייתי ראי' אימת מטי גיטא לידך וז"ל יש מי שפירש דוקא בהא דנפל ואתרע אבל בעלמ' לא כו' ואין פירוש זה נכון דא"כ דבעלמא לא אמרי' הכי כו' ועוד היאך כותבין גט לאיש אע"כ דאין אשתו עמו ניחוש לקנוני' דלקוחות דלמא כתב ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי וטרפי לקוחות שלא כדין וכ"ת דלא מקדים אינש פורענותא לנפשי' כדאמרי' במס' גיטין גבי כתבי' ואנחי' בכיסתא ופרקינין לא מקדים כו' לא דמי דהתם גבי בת אחותו סמכינין אהא משום דזנות בעדים והתראה לא שכיחא כו' אבל הכא גבי תקנת לקוחות הוי לן למיחש לכל מה דאפשר אלא ודאי דהכא הכי פי' דכל אשה הבאה לטרוף לקוחות אמרי' לה אייתי ראי' אימת מטי גיטא לידך כו' מפי רבי עכ"ל והשתא ניח' דתקנו זמן בגיטין לריש לקיש משום פירי דמשעת חתימא עד נתינה אע"ג דלא מקדים אינש כו' לא אמרי' סברא זו אלא לענין בת אחותו דזנות לא שכיחי וכמ"ש בשט' אבל לתקנת לקוחות חיישי' כל מה דאפשר למיחש ובהכי ניחא דברי תוס' ד"ה עד שעת נתינה וז"ל וא"ת לר"י היאך כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ניחוש שמא כתב ליתן בניסן כו' וי"ל דגבי כותבין ללוה דמאן דיזיף בצנעא יזיף אבל בגט בעי עדי מסירה כו' ובתר הכי הקשו ז"ל וא"ת לר' יוחנן היאך כותבין גט לאיש ניחו' שמא תזנה ויתן לה בצנעא לחפות עלי' ותירצי דלא מקדים אינ' פורענות' לנפשי' ע"ש ואמאי לא תירצו לקושייתם הראשונה ג"כ משום דלא מקדים אינ' פורענות' אלא משו' דבתחלה הקשו דניחוש לפסיד' דלקוחות ובזה לא מהני טעמ' דלא מקדים דלא סמכינן עלה אלא לענין חשש' דבת אחותו דזנות בעדים והתרא' לא שכיח' אבל לתקנת לקוחות לעולם חיישינן:

והא דפריך בגמ' כתבי' ואותבי' בכוסתי' מאי פירש"י דפריך בין למ"ד משום פירי בין למ"ד משום בת אחותו ובתוס' שם ד"ה כתבי' כו' פירשו דלא פריך אלא למ"ד משום בת אחותו אבל למ"ד משום פירי לא פריך דכדין טרפ' משעת חתימה ע"ש א"כ לשיטת תוס' שפיר מצינו למימר כדעת הש"מ דלא סמכי' אהך סברא דלא מקדים כו' אלא לענין חשש זנות דלא שכיח' אבל לתקנת לקוחות לעולם חיישי' כל מה דאפשר ומש"ה שפיר אתי' שיטת התוס' שפירשו יש לבעל פירות עד שעת נתינה ולא הוצרכו לתקן זמן משום פירי דאחר נתינה דיכולה להביא גיטה לב"ד ועיקר תקנה אליבא דריש לקיש הוא משום פירי משעת חתימה עד שעת נתינה ואע"ג דלא מקדים אינש כו' א"כ לעולם החתימה והנתינה ביום אחד משום תקנת לקוחות לא סמכינן אהך סבר' דלא מקדים וחיישינן כל מה דאיכא למיחש וזמנין דמקדים אבל לפירש"י ושיטתו דס"ל דהא דפריך אותבי' בכסתי' ומשני לא מקדים אליב' דתרווייהו קאי וא"כ אפילו לענין חשש פירות לא חיישינן משעת חתימה עד שעת נתינה כיון דלא מקדים איניש כו' החתימה והנתינה הן ביום אחד ואלימ' סבר' זו דאפילו לחשש לקוחות סמכינן עלה מדקמתרץ לה אליב' דר"ל מש"ה הוכרח רש"י ז"ל לפרש דעיקר תקנת' לר"ל הוא משום פירי דאחר נתינה וא"כ ע"כ הא דקאמר קסבר ר"י יש לבעל פירות עד שעת נתינה היינו משום דלעולם אמרינן לה אייתי ראיה. אך לפ"ז קשה לפירש"י דאמאי אמרי' לה לר' יוחנן אייתי ראי' אימת מטי גיטא לידך כיון דכתוב בו זמן נימא דודאי בו ביום נמסר דלא מקדים אינש כו' עוד נראה במה דהקשה הרשב"א ז"ל לשיטת התוס' שפירשו דתקנ' פירות הוא משעת חתימה עד שעת נתינה תפוק לי' דביום שנחתם נמסר דלא מקדים אינש כו' דהרא"ש כתב וז"ל אי נמי להכי כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו משום דלא שכיח דכתב גט קודם הנתינה דלא מקדים פורענות לנפשי' ואחר הנתינה הוא נותנו מיד לידה או ליד שלוחה או ליד שליח להוליך לה ואז הוי כמו גיטין הבאין ממד"ה דאי' להו קלא לפי שיש קול להולכת השליח ע"ש וכ"כ הרשב"א בחידושיו וכיון דאפי' בגיטין הבאין מממד"ה לא מהני קלא אלא מחמת הזמן שיש בו וכמ"ש תוס' דמש"ה תקנו זמן בגיטין הבאין ממדה"י דע"י הזמן זוכרין יום הנתינה וע"ש וא"כ שפיר תקנו זמן משום פירי דמשעת חתימה עד שעת מסירה לידה דשמא נתנו לשליח להולכה דלא שייך לא מקדים אינש כו' היכא שמוציאו מידו ואי לאו זמן אפי' בשליח להולכה לית לי' קלא.

ס"ק ב

זמן בגט וכתב הטור ז"ל שפעמים אדם נשוי קרובתו ותזנה תחתיו וירצה לחפות עלי' ויתן לה גט אחר הזנות ולא יכתוב בו הזמן היא תאמר קודם הזנות נתגרשתי אבל כיון שתקנו לכתוב זמן אם תאמר כן צריכה להביא ראי' עכ"ל מבואר מדבריו דעכשיו שתקנו זמן אם תזנה ותוציא גט בלא זמן תהא צריכה להביא ראי'. והקשו עליו דאכתי היאך קטלינן לה מספיקא והב"ח כתב דקאי על' שאר דברי' דהיינו בני' יהיו ס' ממזרי' ותיאסר עליו מספק דמחמרינן בהו מספיקא וצריכה חליצה ואכתי תקשי כיון דעיקר תקנת הזמן משום בת אחותו היינו לענין מיתה וכמ"ש הרא"ש דמשום בני' ממזרי' או איסור החזרת גרושתו לא היו מתקנים אלא כיון שתקנו משום זנות בעדי' והתראה לענין מיתה ממילא עשו סמוכי' לתקנתן אף בזה"ז שלא יחפה על בני' ממזרי' ע"ש א"כ מה הועילו חכמי' בתקנ' לענין מיתה דהא אם יתן לה בלא זמן לא קטלינן לה מספיקא ואי משום דאהני דלכתחלה לא תנשא א"כ לא הי' צריך הטור לומר הטעם משום דצריכה להביא ראי' לדברי' דתיפוק לי דמהני דלכתחלה לא תנשא ועוד בגמ' אמרו בהדיא אלא הא דתנן ג' גיטין פסולין ואם ניסת הולד כשר מאי הועילו חכמי' בתקנתן ומסקינן אהני דלכתחלה לא תנשא וא"כ אמאי כתב הטור טעם אחר ונראה לפמ"ש תוס' ד"ה משום בת אחותו ז"ל שלא יחפה עלי' כשאין בו זמן דלא אמרינן אוקי אחזקת אשת איש והשתא היא דאיגרש' כיון שהיא גרוש' לפנינו ועוד אדרב' אוקמי בחזקת כשרה שלא נבעל' כשהיא אשת איש עכ"ל והנך תרתי חד טעמא הוא דודאי אע"ג דהיא גרוש' לפנינו חזקת קמא עדיפא ואמרינן השת' היא דאיגרש' וכמבואר בריש נדה כל הנשים דיין שעתן ואע"ג דהיא נדה לפנינו אמרינן השת' היא דחזאי דחזקה קמיית' עדיפא ולא אמרינן כל הטומאות כשעת מציאתן אלא לחומרא דקדשים וכמבואר אצלינו בקונטרס ש"ש ש"ג ע"ש והכא עיקר טעמא דהרי היא גרושה לפנינו וחזקת קמא אית לה דהיינו חזקת כשרות וכדאמרינן בריש נדה גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר דכל הטהרות שנעשו ע"ג טמאות משום דאיכ' תרתי לריעותא דהרי חסר לפניך והעמד טמא על חזקתו ע"ש וה"נ הרי גרושה לפנינו ואוקי בחזקת כשרות וכ"כ גם בחי' פני יושוע ע"ש ובסוגיין דפריך ג' גיטין פסולין ואם ניסת הולד כשר מה הועילו חכמים בתקנתן ומשני אהני דלכתחילה לא תנשא ופירש"י דעדים לא חתמי ע"ש ואם כן כיון שאסורין העדים לחתום על גט שאין בו זמן אם עברו וחתמו פסולין הן לעדות כמו עדים שחתמו על גט מוקדם דפסולין לעדות כיון שאין רשאין ה"ה בלא זמן ועיין בש"ע ח"מ סימן ל"ד בעדים שהעידו באחד שגנב או גזל ואינו ידוע באיזו זמן מוקמינן להו בחזקת כשרות ואמרינן השתא הוא דאיפסל ע"ש וא"כ עכשיו שתקנו זמן בגיטין וזה נתן גט בלא זמן כיון דעדים אין רשאין לחתום בלא זמן ואנן לא ידעינן מתי נחתם ונמסר זה הגט שפיר אמרינן השתא היא דאיגרש' וקטלינן לה משום דאיכא חזקה דאשת איש ואי משום דהרי גרוש' לפנינו חזקת קמא עדיפא מאי אמרת דאיכא חזקת כשרות דאש' שכבר נתגרש' נגד חזקת כשרות דאשה איכא חזקת כשרות דעדים דאמרינן השתא הוא דאיפסלו משום דהשתא הוא דחתמו שלא כדין והשת' הוא דאיגרשה לפ"ז דברי הטור ודברי הש"ס דקאמר אהני דלכתחלה לא תנשא חד טעמא הוא דכיון דלכתחלה לא תנשא אין העדים רשאין לחתום וכיון דהוציאה גט ואין בו זמן ועדים חתומים בו בפסול אמרינן השת' הוא דחתמי בפסלות והשת' הוא דאיגרש' וא"כ נגד חזקת כשרות דידה איכ' חזקת כשרות דעדים לומר דהשת' היא דאיגרשה ומש"ה אם לא תברר מתי ניתן הגט קטלינין לה משום חזקת א"א ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה