אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קיב · סעיף יא
ס"ק יג
והבנים ישאלו על הפתחי' כתב הרמב"ן בחי' ר"פ מי שמת ז"ל אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון. ורבינו אלפסי אפקה לבר מהלכתא משום דסוגיין כרבנן ריהטא וכן כל הגאוני' ז"ל ועיקר ואין לחוש לדברי הרב ז"ל דפסק כאדמון וי"א דאדמון לאו מפלג פליג אלא אתמוהי מתמה ונפקא מיני' דאם קדמו ומכרו בנכסים מועטי' מה שמכרו מכרו כדאמר ר' אסי א"ר יוחנן ומהא דאדמון גמר לה דכיון דמספקא לי' לית לן לאפוקי נכסי מידא דלוקח כך פי' ר"ת ז"ל כדי שלא לעקור כלל המסו' בידינו שבכל מקו' שר"ג אומר רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו עכ"ל מבואר מדבריו דלרבנן קדמו ומכרו מוציאין מיד הלוקח אלא משום דמספקא לי' לאדמון ור"ג אמר שרואה את דבריו לכך אין מוציאין. וקשי' לי' בהא דאי' התם ר"פ מי שמת דף ק"מ פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן יורשין מועטין ונתרבו מהו ברשות יורשין קיימי הלכך ברשותן שבוח או דלמא סלוקי סלקי יורשין מהכא ת"ש דא"ר אסי א"ר יוחנן יתומי' שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו וע"ש וכיון דטעמא דמה שמכרו מכרו אינו אלא משום דמספקא לי' ומספיקא לית לן לאפוקי נכסי מידא דלוקח אבל כל שלא מכרו אית בהו דינא דנכסים מועטי' והבני' ישאלו על הפתחי' א"כ אכתי מיבעי' לן כל שלא מכרו ועדיין לא יצאנו מידי ספיקא דאפשר סלוקי סלקי יורשי' מהכא דהלכה כרבנן (הגה"ה ועוד אפשר לומר דכל שהבנו' מוחזקין בנכסים אין מוציאין מידן מספק ואפי' נתרבו אח"כ כיון דדינ' דר' יוחנן אינו אלא דמספיק' לא מפקינין מידא דלוקח ה"נ לא מפקינין מיד הבנות וצ"ע) ובפ' אלמנה לכה"ג דף ס"ז אי' ר' ישמעאל ב"ר יוסי אומר הבת מאכלת הבן אינו מאכיל כו' אמר אביי הכא בנכסים מועטים עסקינין כו' ונכסים מועטים דבנות נינהו והאמר ר' אסי א"ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו וע"ש ואי נימא דהא דמה שמכרו מכרו אינו אלא לאדמון דספוקי מספקא לי' ואתמוהי דקא מתמה אבל לרבנן דפשיטא להו דינא דנכסים מועטים מה שמכרו אינו מכור מאי פריך לי' לר' ישמעאל בר"י משום אביו לימ' דס"ל כרבנן דפשיטא להו בנכסים מועטים ישאלו הבנים על הפתחים ומה שמכרו אינו מכור ונכסי בחזקת בנות קיימי אלא ע"כ מוכח דאפי' לרבנן מכרן מכור ולית מאן דפליג בהא וצ"ע: