אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קיא · סעיף ג
ס"ק ב
אפי' הי' ראוי ליפול ירושה כתב ב"ש ז"ל ה"ה שאר ראוי כמ"ש בסימן ק' ואם הי' משועבד לכתובת אלמנת אבי אביו נמי הוי ראוי עכ"ל. ובס' בית מאיר תמה על זה דהא פריעת ב"ח חשיב כירושה דאורייתא ע"ש ונראה דודאי פריעת בע"ח חשוב נחלה דאורייתא לענין מותר דינר אבל כתובת אלמנת אבי אביו דה"ל ראוי לדעת מהרי"ל וטעמו שם במהרי"ל סימן ע"ד וז"ל שטרא משוי ראוי לשטרה תקנתא לתקנתא וכמ"ש לעיל כתובה מבטל כתובה אבל ירוש' הבעל למ"ד דאורייתא או אפי' למ"ד דרבנן מ"מ תקנתא אלימתא היא וירושה דממילא ולא מיחסרא גוביינא אלימא מכתובה כו' אבל כתובה לא ניתנה לגבות מחיים אלא לאחר מיתה וכבר פקע זכותה חלישתא בראוי שהי' לו בחייו עכ"ל וכיון דמשוי לי' ראוי בחייו וא"כ לאביהם גופי' ראוי הי' ולאביי לא מהני מאי דמקיים פריעת בע"ח דמ"מ ראוי הוא וכיון דלגבי אביהן הוי ראוי לא מהני האי מותר דינר דבעינין שיהי' במוחזק ולא בראוי לאביהם ואע"ג דאחת בחייו ואחת במותו אמרי' דכתובה נעשית מותר לחברתה ולא אמרי' דכתובה משוי' לי' להאי מותר ראוי משום דהתם כתובת אלמנתו לא מטא זמנה בחייו נמצא לגבי אביהם לא הי' ראוי שהרי מוחזק הי' בנכסיו ולגבי הבני' הוי נחלה דאורייתא במה שפורעי' חוב אביהם משא"כ הכא באלמנת אבי אביו דכבר מטא זמנה בחיי אביהם ומשוי לי' ראוי לגבי'. אמנם בעיקר דברי הב"ש יש לגמגם דאף לדע' מהרי"ל דוקא כתובה מבטלת כתובה אבל לירושת הבעל או לבכור לא הוי ראוי וכמ"ש שם מהרי"ל משו' דירושה ממילא ולא מיחסר גוביינא וא"כ מותר דינר דהוא לקיום ירושה דאורייתא ולגבי ירושה לא משוי לי' ראוי ע"י כתובת אלמנה אבי אביהם ותדע דהא בסוגיין אמר רבה כו' וקאמינא להו אנא בבע"ח כ"ע לא פליגי דהוי מותר ואע"ג דבע"ח כבר מטא זמני' אלא ודאי דלירושה דאורייתא לא הוי ראוי כלל וכמ"ש ודו"ק: