אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן צג · סעיף כג
ס"ק (כח) [כא]
אבל ע"י שליח לא מהני תפיסתה ז"ל ב"ש אבל ע"י שליח לא מהני דהוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים היינו ליורשים אם חופס יותר משיעור ואפשר אפילו תופס כשיעור הוי חוב ליורשים דאלו לא תפסה הי' הכל ביד היורשים והיו יכולים להרויח בהם עכ"ל:
ובשטה מקובצת פ' הכותב כתב וז"ל ושמעינין מהכא דאלמנה שעשתה שליח בעדה בעדים לתפוס מטלטלין למזונותיה דמהני תפיסה זו ואפי' שלא תפסה בעצמה דלא מקרי חב לאחרים במה שמפסדין היורשים מלישא וליתן בשלהם דעכשיו ארי' דקא רבוע עלייהו דאלמנה ניזונת מהם דלא אמרו אלא במקום שיש בע"ח אחרים ודכותי' וכן כתב ריב"ש בתשובותיו סימן כ"ז וז"ל ועוד צריך בתפיסה זו שתתפוס היא בעצמה ולא ע"י אחר ואפילו עשתה שליח לתפוס בעדה משום דקי"ל התופס לבע"ח כו' וכאן יש חוב לבעלי המתנה בתפיסה זו כיון שהנכסים היו מספיקי' לכולן אם לא מחמת תפיסה כו' הא קמן דלא מקרי חב לאחרים אלא משום בעלי המתנה שמפסידין בתפיסה זו אבל הפסד היורשים לא מקרי חב לאחרים דמכל מקום הרי היורשין חייבין במזונות האלמנה כו' והארכתי בזה בתשובת שאלה לפי שקצת מחכמי עירנו נחלקו עלי בדין האלמנה והאמת יורה דרכו ומצאתי און מחכמי ארץ ישראל תוב"ב שכתבו גם הם כוותי והאריכו בתשובתם ישמרם צורם ויחיו לעד אמן עכ"ל ולפענ"ד נראה עיקר כדברי הרב מוהר"ב אשכנזי ה"צ: